בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהמדינה מופקדת בידם של כרישי נדל"ן

21תגובות

אפתח בחידה קשה לפיצוח: מה הקשר בין האתיופים הממתינים לעלות לישראל, לרעידות האדמה האחרונות ולמתווה הכותל? את החידה ניסה לפתור הוגה הדעות, ח"כ ינון אזולאי (ש"ס), שביקש להזהיר מפני רעידות האדמה. כך הוא אמר: "נעשה חשבון נפש בגלל שמישהו פה מנסה לגעת לנו בקדוש לנו".

אם לא הולכים בדרכו של הפילוסוף הנ"ל, כנראה שהתשובה לחידה נעוצה באופן בו מטפלת המדינה בשולי ובחלש. כבר אמר מי שאמר שחוסנה של חברה נמדד ביחסה לחלשים, והנה מוכיחה המדינה בראשות קברניטיה רודפי ההון הפוליטי את נכונותה של האמרה הזאת.

בשעה בה שרים נואמים בהיסטריה על מתווה הכותל ועל רעיון הביעותים להקצות מקום תפילה גם לרפורמים, רחמנא ליצלן, ממתינים 8,000 יהודים אתיופים לעלות לישראל. באותה השעה בדיוק יושבים להם תושבי בית שאן, טבריה ועוד מקומות שבהחלט כלולים במילה "פריפריה" האהובה כל כך על ממשלתנו, ומצפים לגורלם בהשלמה כנועה, לאחר ששוב פקדו רעידות אדמה את בתיהם.

למרות שקל יותר לפנות למחלקת "שכר ועונש" בראשות אלוהים, ראוי לבדוק לפני כן כיצד מטפלת המדינה באותם חלקים פריפריים שבה. נתחיל ברעידות האדמה. בדברי ההסבר של פרויקט תמ"א 38 נכתב כי "אזורי הפריפריה הם ברובם אזורים בהם קיימת הסתברות גדולה יחסית להתרחשות רעידות אדמה. באזורים אלה מתגוררת, בדרך כלל, אוכלוסייה דלת אמצעים, אשר לא תוכל לממן את החיזוק בכוחות עצמה. אמצעי העידוד לחיזוק מבנים המוצעים בתמ"א כוללים תוספת זכויות בנייה, אבל גם בהם אין כדי לממן במלואו את החיזוק הנדרש, בשל הביקוש הנמוך ליחידות דיור וערכי הקרקע הנמוכים במקומות אלה".

כיצד הפנימה המדינה את הסעיף הזה? כדרכה. באורח מעורר השראה הניחה את העדיפות הלאומית בידם של יזמים וכרישי נדל"ן, שרואים את העולם באופן חד משמעי: "ראוי להשקעה, או לא ראוי להשקעה". ציונות, חלוציות, התעקשות לגור במקומות קשים ולוהטים, כל זה לא קשור לכמה תשואה יניב הנכס. ברור שהללו מעדיפים לבצר את תל אביב וערי המרכז, שאינן מצויות בסכנה מיידית, כפי שאומרים מומחים לגיאולוגיה לא פעם.

באותה שעה בה אנשי הפריפריה רועדים מפחד ומרעידת האדמה בבתיהם ומתחננים לטיפול ממשלתי, יושבים באפריקה 8,000 יהודים שמצפים לעלות לישראל כדי להתאחד עם בני משפחותיהם החיים כאן. וגם כאן, ראו זה פלא, משחקים הכסף והמעמד תפקיד מכריע. האם תעלה על הדעת המדינה להשהות את עלייתם של עולים מארצות מוצא מבוססות, כמו צרפת או ארה"ב נניח, חלקן בגלל שהמצב "שם" מתחיל להיות מסוכן עבור יהודים?

האם המדינה תהיה אמיצה מספיק לפתוח במדיניות סוציאליסטית ולהתיר לעולים המבוססים שכספם שווה יותר בישראל, לקנות בית אחד בלבד ולא בניינים על בניינים? האם תעז המדינה לוותר על כספי המיסים שנובעים מעסקאות אלו, תפשיר קרקעות לבנייה ותתן לזוגות הצעירים שלה אפשרות לקנות בית במחיר שפוי? האם הייתה מעזה לכוון את העולים המבוססים לשכונות פחות יוקרתיות, כפי שעשתה עם האתיופים והמרוקאים? האם תצליח להתייחס בחיוב לתכונות אחרות כמו להט, כוח רצון ותשוקה בהן מצוידים האתיופים בשפע, ולא רק לפרמטרים של כסף ומעמד?

התשובה לכך ברורה גם מאופן הטיפול בפרשת הכותל. בסיורים לכנסיית הקבר, משמיעים הישראלים דברי לגלוג על הסטטוס קוו הנהוג בכנסיה, על כך שלכל עדה יש מרצפה אחת או מדרגה. המלגלגים על הקיבעון הזה אינם רואים את הדבשת של עצמם, את הכותל, ששוחרר אמנם בידי לובשי מדים צבאיים, אך נשלט בידי קבוצה דתית קנאית, שספק אם היתה עוברת מסך בימי הבית השני, שכנראה היה הרבה יותר פלורליסטי מכפי שהחרדים היו רוצים להאמין.

גם כאן מוסיפות השאלות להישאל: האם מישהו יעז לפתוח את הרחבה לנשים ולגברים יחד? האם יינתן חופש הפולחן לכול, גם לרפורמים? האם יפסיקו חוקי הצניעות להיאכף בידי פקחיות שולחות ידיים? והאם ייטעו עצים או יניחו מערכת הצללה כדי שהמתפללים לא יסונוורו למוות? התשובות לכל אלה שליליות כמובן. בימינו צריך להיות מבוסס, חזק ועשיר כדי לזכות בטיפול מצד המדינה, שלא סופרת את הפריפריה ולא סופרת את החלש. אבל העיקר שח"כ אזולאי עושה חשבון נפש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו