בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה ביהמ"ש העליון צריך לדון בסוגיה אווילית זאת?

54תגובות

בשנים האחרונות, בבואנו לבקר במהלך שבוע הפסח קרובים או מכרים שאושפזו בבתי-חולים, מפשפשים המאבטחים בציציותינו לבדוק לא רק אם טמנו במותנינו חגורת נפץ, אלא גם שמא מצוי בכלינו, חלילה, שמץ שניצל או חומוס לשאינם אוכלי קטניות. ואם מוצא המאבטח בכלינו דבר מאכל חמץ לכאורה, הרי הוא מורה לנו להשאירו אצלו, אחרת, הוא מזהיר אותנו, לא ייתן לנו להיכנס למתחם בית-החולים.

הנוהל הזה הוא לא רק בלתי-חוקי בעליל, שכן למאבטח אין שום סמכות לעצור בעדנו מלהיכנס לבית-החולים גם אם אנחנו אוחזים בלחמנייה עם שיפודי שרימפס, אלא זה גם נוהל מטומטם לגמרי, שכן המאבטח חסר כל יכולת או סמכות לקבוע מהו חמץ. וכי מה הוא יעשה אם נגיד לו "אבל הלחמנייה היא מקמח מצה, אחי"?

ומה עם שיפודי השרימפס? פה אין שום בעיה. כי הוראות הרבנות לבתי-החולים הכפופים לכשרותם, המורות לבתי-החולים שלא להכניס בפסח שום דבר חמץ, אינן דורשות כלל מניעת הכנסה של דברי מאכל טרפים, לא בפסח, ולא בכלל. למה? ככה.

ומדוע נמנע מאזרחי ישראל הלא יהודים לאכול חומוס בפיתה בבית-חולים ציבורי רק בגלל שזה אסור על יהודים? וכי בחודש הרמאדאן, למשל, שבו המוסלמים צמים כל יום מזריחה עד שקיעה, נאסר על יהודים בבתי-החולים לאכול בימים, אלא רק בלילות?

ואחינו היהודים החיים או נמצאים במהלך הפסח בגולה, וחלילה נופלים למשכב או נפגעים בתאונה, הם לא מתאשפזים בבתי-חולים שם, שהטריפה והחמץ הם לחם חוקם?

אז מה זה הטימטום הזה פה, במדינת ישראל, של מניעת הכנסת חמץ בפסח לבתי-החולים? ולמה בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, צריך בכלל לדון בסוגיה האווילית הזאת?

ואיפה באמת הבעיה? הבעיה, כך הודיעה המדינה לבית-המשפט, היא במגשים. שמא יניח האורח את השניצל בפיתה שהביא על אחד ממגשי האוכל שהוכשרו לפסח, ואז כשיחזור המגש הטמא למטבח, יחמיץ בפרורי הלחם שלו את המטבח כולו, ואנה אנו באים, אה?

אז למה שלא תשתמשו במהלך חג הפסח בחמגשיות ולא במגשים, כמו שעושים בבית-ראש הממשלה כל ימות השנה? יכלו השופטים לשאול את המדינה, אבל לא שאלו. למה? ככה. לפיכך הבטיחה המדינה לשלישיית השופטים המכובדים הנדל, פוגלמן וגרוסקופף כי תשקול בכובד-ראש העסקתם של "מאבטחי כשרות", שהם, ולא המאבטחים הרגילים, שיבצעו בעתיד את בדיקת הכשרות בכליהם של הבאים בפתחי בתי-החולים בחג הפסח.

בקיצור, לא רק שהנוהל המטומטם לא יבוטל, אלא שהוא יוכפל, ונצטרך בפסחים הבאים לעבור בפתחי בתי-החולים שתי בדיקות רצופות – אחת ביטחונית והשנייה כשרותית.

וחוץ מזה, חוץ מזה שהבדיקות ייארכו ויעצבנו עכשיו פי שניים, שום דבר הרי לא ישתנה. וכי מה יעשה "מאבטח הכשרות" אם יגיד לו הנבדק שמדובר בלחמנייה מקמח-מצה? האם בידיו יהיו כלים או מכשירים אחרים, או אולי כלב-גישוש שיוכשר לכך, לבדיקת חמצות הלחמנייה משיש היום למאבטח הביטחוני? ומה יעשה "מאבטח הכשרות" אם הנבדק יתעקש בכל זאת להיכנס עם הלחמנייה החשודה לבית-החולים? יתקע בשופר? ירעיש ברעשן? ישפריץ על העבריין באקדח המים הקדושים של הרבי שלו?

נו, לא די כבר לאיוולת הזאת?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו