בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התיקון לחוק שמעיד על שליטת המתנחלים בכל

18תגובות

בשבוע שעבר דנה ועדת הפנים של הכנסת בהצעה לשינוי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. התיקון לחוק מציע שגן לאומי בו חיים תושבים יוגדר כגן לאומי עירוני ותתאפשר בו בנייה למגורים. כיום, שטחים המוכרזים גנים לאומיים או שמורות טבע נמצאים באחריות רשות שמורות הטבע (רט"ג) והבניה בהם כפופה לאישור הרשות ומוגבלת רק לצרכי תפעולו של הגן. תושבים החיים בשטח המוכרז כגן לאומי מנועים מלבנות, למעט במקרים מאוד חריגים. מניעת הבניה מבוססת על ההנחה שגן לאומי נועד לשמור על ערכי הנוף וההיסטוריה המצויים בו ובניה למגורים תפגע בהם.

התיקון לחוק מבקש לכאורה לתת מענה לבעיה ידועה וקשה של תושבים החיים בגן לאומי, המנועים מלשפץ את בתיהם ולהרחיבם.  אבל בפועל, שינוי החוק לא מבקש להקל על כלל הציבור בישראל, אלא נועד לשרת קבוצה אחת מאוד ספציפית באוכלוסייה – את המתנחלים בסילואן ואת עמותת אלע"ד, שמראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 משקיעה מאמצים אדירים לייהד את מזרח ירושלים. כיום חיים בסילואן עשרות אלפי פלסטינים וכמה מאות מתנחלים.

הצעת החוק מקודמת על ידי אלע"ד, שכאמור מתנחלת בסילואן, ואף מפעילה את הגן הלאומי "עיר דוד" שבשכונה בשיתוף רט"ג. אנשי אלע"ד מבקשים לאחוז בחבל משלושת קצותיו: להמשיך להפעיל את הגן לאומי, לקדם בנייה בשטחים שבבעלותם בתוך השכונה, ולשמור את המצב הקיים שבו רט"ג הורסת מבנים, גדרות, מחסנים ופתחים שהורחבו בבתי הפלסטינים כיוון שנבנו ללא היתר, בשם שמירה על ערכי טבע ומורשת בגן הלאומי.

לכאורה החוק חל על כולם, אולם לעמותת אלע"ד יש את הכסף, הקשרים והיכולת לקדם בוועדות הבנייה תכניות בניה למגורים. התושבים הפלסטינים, לעומתם, יתקשו מאוד לממש זכות זאת. הגבלות ותנאי הבניה שיוצגו לתושבים ולמתנחלים יהיו כאלה שלערכתנו רק המתנחלים יצליחו לעמוד בהם. באופן הזה הרשויות יצליחו לקדם בנייה על פי האינטרסים והמדיניות של עיריית ירושלים וממשלת ישראל שמוסדותיהן תומכים בעשרות דרכים בהתנחלות היהודית בסילואן.

סילואן שבמזרח ירושלים הוא המקום היחיד בישראל שבו שכונת מגורים הוכרזה בכלל כגן לאומי. ההכרזה על "גן לאומי סובב חומות ירושלים" התרחשה  בשנת 1974, ומראשיתה היתה שנויה במחלוקת. כל הגורמים שהיו מעורבים בהכרזה על סילואן כחלק משטח הגן הלאומי ידעו שהתושבים יהיו כלואים תחת חוק רשות הטבע והגנים ושאין לצפות שגוף שמטרתו להגן על ערכי היסטוריה ונוף, יוכל לטפל בצרכיהם. לפני ההכרזה, בשנת 1974, טען מתכנן מחוז ירושלים דאז שיש להגדיר שטח זה כשטח ציבורי פתוח. הגדרה זו הייתה מאזנת בין הצורך להגן על העתיקות והמורשת לבין הצורך לאפשר לתושבים לנהל חיים תקינים, אבל זה לא קרה.

הפתרון לבעיה כבר קיים בחוק. לרט"ג יש את האפשרות והיכולת להעביר הליך מסודר בוועדות התכנון והבנייה ולגרוע שטחים מהגן הלאומי כדי לאפשר בנייה. ב-20 השנים האחרונות היו 35 מקרים של גריעת שטחים משמורות טבע וגנים לאומיים, בשטח כולל של כ-4,218 דונמים. ב-%80 מהמקרים שנעשתה גריעה הסיבה היתה בנייה ביישובים. ניתן לגרוע את סילואן, שהיא שכונת מגורים צפופה ביותר, משטח הגן הלאומי ובכך לאפשר בנייה לכל תושביה.

אבל במקום לעשות זאת, ממשיכה אלע"ד בייהוד סילואן כמעט באין מפריע. עתה מגיע שלב נוסף בדמות התיקון לחוק. זה תיקון מיותר, שמטרתו להעצים את האפליה שכבר שוררת בין המתנחלים לפלסטינים בסילואן. המניעים של מי שמקדמים את שינוי החוק הם פוליטיים ומטרתם לייהד את סילואן. היוזמה לשינוי החוק מעידה על הביטחון העצמי והשליטה המאמירה של המתנחלים ונציגיהם בממשלה, בכנסת, בבתי המשפט ובמוסדות כוועדות התכנון והבניה. בעת הזו נדמה שיותר מאי פעם הם מוכנים לפעול בגלוי נגד חוקי יסוד ומרכיביה הבסיסיים של הדמוקרטיה.

הכותב הוא מנכ"ל עמק שווה,  ארגון הפועל למען זכויות תרבות ומורשת ושמירה על אתרי העתיקות כנכס ציבורי השייך לכל הקהילות והעמים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו