אני תומך בחוק הלאום

עבד ל.עזב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עבד ל.עזב

ואחזור שוב על מה שנאמר בכותרת: אני תומך בחוק הלאום במתכונתו הנוכחית, ללא ריכוך, ללא עידון, ובקיצור, מבלי ליפות אותו כדי שישראל תיראה כמו מדינה דמוקרטית מתוקנת. התיקונים שמציעים כמה מחלקי הקואליציה, כפי שפרסם יהונתן ליס ("הארץ", 9.7), לא נועדו לשמור על זכויות אדם, לרבות מיעוטים, אלא כדי שישראל תמשיך לקיים קשרי מסחר עם אירופה, בלי שזו תזכיר לעם שעבר את השואה שהוא נושא דגל הגזענות בעולם היום. אבל בנוסף לכך שהוא חושף את פרצופה הדוחה, המכוער והגזען של ישראל, הוא מהווה אישור רשמי לגזענות המיושמת בפועל נגד אזרחי ישראל הערבים מאז הקמת המדינה. זאת ועוד, ייתכן ויהיו בעקבות יישומו גם תוצאות חיוביות.

הכותרת של הטבלה מאירת העיניים בידיעה של ליס היא "הסעיפים השנויים המחלוקת בחוק הלאום". לכן, יחד עם הקוראות והקוראים, אני רוצה לעבור על שלושת הסעיפים "הבעייתיים", אבל חשוב מאוד להדגיש לפני כן, כי הם "שנויים במחלוקת" בין חברי הקואליציה עצמם. דעתם של דוברי השפה הערבית מבין חברי האופוזיציה, שמייצגים את הרוב המכריע של האוכלוסיה שזו שפת אמם, איננה מובאת בחשבון כלל. גם הכפפת אוכלוסיה זו ל"משפט העברי" איננה מפריעה לקואליציה. זו לדעתי הגזענות בתגלמותה: עריצות הרוב שאיננו מתחשב בצרכים בסיסיים של מיעוט.

"מעמד השפה הערבית", זה הסעיף הראשון השנוי במחלוקת, כי לפי נוסח החוק, השפה העברית תהיה השפה הרשמית היחידה בישראל. ומה המצב כיום? החוק קובע כי השפה הערבית היא שפה רשמית שניה. בפועל, החוק הזה הוא עלה התאנה של הגזענות המתקיימת בפועל. וללא סיסמאות לוהטות ורושפות אש, בואו נעשה חשבון פשוט. מהו אחוז דוברי הערבית בסניפי הביטוח הלאומי, מס הכנסה, משרדי הממשלה השונים, רשות החברות הממשלתיות או דריקטריונים של חברות ממשלתיות? ואם יש כאלה, האם זו שפת אמם או שהערבית שבפיהם עילגת וצבאית? כמה מהם יודעים להתנסח בערבית תקנית, רשמית ורהוטה? האם מאפשרים להם, שלא לומר מעודדים אותם או דורשים זאת מהם, להביא לידי ביטוי את היכולת הזו במגע עם האוכלוסיה הערבית או בפניות רשמיות אליה?

במצב הנוכחי שבו השפה הערבית היא שפה רשמית על הנייר, השימוש בה בכל משרדי הממשלה ומוסדותיה נחות ועלוב והוא רחוק מלהתקרב ליישום אמיתי, כראוי לשפה שמעמדה הוא שפה רשמית שניה. יתרה מזו, רוב הערבים המעטים שמתקבלים לעבודה במשרות כאלה, מתקבלים על סמך העברית הטובה שבפיהם, וזו בהחלט דרישה טבעית ולגיטימית, אך בתהליכי קליטתם לעבודה, ההתייחסות לשפת אמם וליכולות של המועמדים בה אפסית. ברגע האמת, הרוב המכריע של אותם ערבים ינסח (או יתרגם) מסמך בערבית בצורה עילגת, עם לא מעט שגיאות תחביר ואולי אף שגיאות כתיב.

המצב במוסדות שאינם ממשלתיים אך מתוקצבים ישירות מתקציב המדינה, הוא גרוע יותר: אוניברסיטאות, מכללות, מוזיאונים, תיאטראות, רשות הטבע והגנים הלאומיים ועוד. כמעט בכל אחד ממוסדות אלה, יימצא פרוספקט או שניים בערבית שיתנוססו בגאון בחלון התצוגה של אותו מוסד, אבל השימוש בשפה הערבית מסתיים כאן, ובעבודה השוטפת של מוסדות אלה מעמדה של השפה שואף לאפס.

האם תלמיד שסיים את מחקר הדוקטורט שלו בכימיה, באוניברסיטה העברית או בטכניון, יהיה רשאי לכתוב את התיזה בערבית? האם יהיה מישהו מבין המורים שיוכל לבדוק אותה בשפה זו? ולמען ההגינות והגילוי הנאות אציין, שבמשך שנות הקריירה הארוכה שלי בהוראה, לי היה הרבה יותר נוח, ובתחילתה אפילו הכרח, ללמוד וללמד כימיה בשפה העברית, כי הן לימודיי התיכוניים והן האקדמיים היו בעברית. ואם נניח בצד לרגע את עניין הלימודים האקדמיים, שבשלביהם המתקדמים (תארים גבוהים ומחקר) גם השפה העברית מאבדת את מעמדה לטובת האנגלית, הרי מוסדות תרבות ביידיש או ברוסית, שפות שאינן רשמיות עפ"י החוק, זוכים לתמיכת הממשלות בישראל, מאז ומעולם, הרבה יותר מאלה שערבית היא שפתם העיקרית.

הסעיף של "ועדות הקבלה", הוא אבן הנגף של חוק הלאום, הוא מצטייר כגזעני ביותר ולא חוקתי, כי הוא מאפשר בניית יישובים ליהודים בלבד ומאפשר מניעת קליטתם של ערבים ביישובים אלה. אבל החוק איננו מדבר על יהודים אלא על קליטה על בסיס דת ולאום. אינני רואה כל פסול בסעיף הזה אם יישומו יהיה מלווה בבניית יישובים חדשים לערבים, שגם בהם התושבים יוכלו להחליט לקבל או לא לקבל מתיישבים חדשים עפ"י אותם קריטריונים בלבד. אני בטוח שתושבי כמה יישובים מוסלמיים בישראל יאמצו את החוק בהתלהבות.

ולסיום, לגבי הסעיף השלישי "המשפט העברי", זה אמנם ייראה מעט מוזר, אבל אני ממליץ לח"כים של הרשימה המשותפת לתמוך בסעיף הזה, ואפילו בנוסח יותר קיצוני מזה הקיים, משפט עפ"י ההלכה היהודית. הרי בחלק מהיישובים הערביים כבר כמעט מוקיים חוק השריעה, שבו מבטלים מרתונים מעורבים של נשים וגברים. בואו נראה כמה מתושבי תל אביב ישרדו אחרי יישום החוק במשך עשור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ