בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדוע אוחז נתניהו בנציבות שירות המדינה באשר ילך?

21תגובות

נציבות שירות המדינה, שהקומה ב-1950 כיחידה במשרד האוצר, היא האמונה על כוח האדם בשירות המדינה. מהיום בו נבחר נתניהו לראש הממשלה, הולכת הנציבות אחריו. תחילה למשרד ראש הממשלה, בהמשך למשרד האוצר, ומששב ונבחר לראשות הממשלה, שבה בעקבותיו למשרד ראש הממשלה.

למה דאג נתניהו להשאיר את הנציבות תחת אחריותו ולהעביר אותה ממשרד למשרד? מה סוד הכוח הטמון בארגון זה, שמרבית האזרחים אינם מודעים לקיומו, ואלו שכן, רואים בו מוסד פקידותי ואפרורי? ובכן, סוד הכוח טמון במינויים. התפקיד המרכזי של הנציבות הינו ניהול המשאב האנושי של משרדי הממשלה. ניהול החובק בתוכו אחריות לכל המינויים, מזוטר עד לתפקידי מפתח בשירות הציבורי.

מינויים זה כוח. כה פשוט. כולם רוצים שליטה על הכוח והאדם החולש על מערך המינויים הינו נציב שירות המדינה. אין שום תחום בממשל עם כה הרבה כללים, הנחיות ופסיקות כמו תחום המינויים. עשרות חקירות פליליות ומשמעתיות נפתחו בגין הליכי מינוי כאלה ואחרים, כולל חקירות מינוי יועץ משפטי לממשלה (יועמ"ש) ואפילו רמטכ"ל.

הליכי מינויי הבכירים במדינה בשנים האחרונות (מפכ"ל, רמטכ"ל, יועמ"ש, נציב שירות מדינה ועוד) מלמדים שמדובר בחבית חומר נפץ. היכולת למנות מינויים הינה כלי רב עוצמה, שמקנה לאוחזים בו כוח בלתי מסוייג. הנציב הוא בעל היכולת לבצע שינוי ומהפכה בתחום המינויים. כבר כמעט כשנה שתפקיד מרכזי זה מאוייש על ידי ממלא מקום.

נציב שירות המדינה חייב להיות מנהיג בעל עמוד שדרה וחזון. בעל יכולות הובלה של השירות הממשלתי כולו. אדם שיעמוד איתן מול כל גורם עוצמתי שידרוש לעצמו שליטה במינויים – ראש הממשלה, שרים והיועמ"ש. עוצמת הנציב, נלמדת בין היתר מסמכותו, הפרוצדורלית לכאורה, להגדיר את דרך המינוי ותנאי הסף לכל תפקיד בשירות הציבורי. קביעת תנאי הסף מאפשרת "לסכל" התמודדות מועמדים לא רצויים, או לחלופין, "לתפור" תנאי סף למידותיו של מועמד המועדף על מאן דהו.

קביעת דרך המינוי לתפקיד מאפשרת לעקוף מכרזים בדרך של ועדת איתור, משרת אמון וכיוב'. היכולת "לשחק" בפרוצדורות אלו, כמעט אין סופית. השולט בכלים אלו – אוחז בשליטה כמעט מלאה על המינויים בשירות הממשלתי. כך, לדוגמה, השינוי שהתחולל באופן בחירת פרקליט המדינה. בעבר שופט בית המשפט העליון בדימוס ישב בראש ועדת איתור לתפקיד זה. כיום, יושב בראש ועדה זו היועמ"ש.

מרגע שקיבל לידיו היועמ"ש את הכוח לקבוע מי ימונה לפרקליט המדינה, ניתן לזהות מגמת "התיישרות" בכירי הפרקליטים לפי עמדת היועמ"ש. מאז חל שינוי בשיטת המינוי, מסתמנת "הרמוניה ושיתוף פעולה" כמעט מלאה בין שני בכירי מערכת אלו, שבעבר התגלעו ביניהם לא אחת מחלוקות וחילוקי דעות.  ההבחנה הברורה שהיתה בעבר, בין פרקליט מדינה כגורם מקצועי שצמח מתוך מערכת אכיפת החוק לבין היועמ"ש הנבחר על ידי ועדה הממונה ע"י ר' הממשלה ושר המשפטים, היטשטש כליל.

בהיעדר נציב קבוע, מקצועי וחזק, עובר רוב המשקל וכובד ההכרעה בנושא המינויים לפתחו של היועמ"ש. הוואקום שנוצר בהעדר נציב קבוע, מתמלא בניסיונות אינטרסנטים שונים לשלוט על תחום המינויים העוצמתי. מינוי הינו החלטה מינהלית ולא משפטית ועליה להתקבל על ידי נציב מקצועי, חזק ונטול פניות.

הכותב היה ממונה על טוהר המידות והמשמעת בשירות המדינה

ראש הממשלה בנימין נתניהו
אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו