בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד החקלאות מפקיר את הדגים - ואותנו

20תגובות
דג גוסס על האדמה, מתוך תחקיר אנונימוס ששודר בכאן11 ב-1 באוגוסט 2018
אנונימוס לזכויות בעלי חיים

המים הם חלק בלתי נפרד מהיופי שבנסיעה על כביש החוף. הים שמנצנץ בצד אחד, ובריכות הדגים בצד השני. מהכביש, הבריכות האלו נראות פסטורליות ונקיות, אגמים קטנים של שלווה. ואולם תחקיר מקיף, ראשון מסוגו בישראל, שערך צוות החקירות של עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים ושודר בחדשות "כאן11" ב-1.8, חושף את המציאות האכזרית של בריכות הדגים האלה. ספוילר: בין מה שקורה שם לבין המראה הרומנטי אין דבר וחצי דבר.

לבני האדם קשה לחשוב על דגים כיצורים מרגישים. לכאורה, דגים כל כך שונים מאיתנו וחיים בסביבה כל כך שונה משלנו, שקשה להזדהות איתם. אבל למעשה, מערכת העצבים של הדגים דומה מאוד לזו שלנו, וכמונו, גם להם יש יכולת לחוש פחד וסבל, כמו גם הנאה וסקרנות. זוהי לא אמירה בעלמא, אלא קונצנזוס מדעי: דגים, ממש כמו בני אדם, חשים כאב.

תארו לכם את התחושה להיכנס למעלית צפופה כל כך שאין אפילו יכולת לנוע אל עבר הדלתות. ועכשיו תארו לכם איך זה מרגיש לבלות את כל חייכם במעלית הזו. בבריכות התעשייתיות, הדגים כלואים בצפיפות כל כך קיצונית, השודדת מהם את היכולת לעשות את כל מה שטבעי להם. לרוב, הם אפילו לא יכולים לשחות.

תחקיר הדגים של אנונימוס בכאן 11 - דלג
תחקיר הדגים של אנונימוסכאן 11

הצפיפות הקשה בבריכות גורמת למחסור בחמצן, למצוקה ולסטרס בקרב הדגים. זוהי לא פרשנות או האנשה של פעילים למען בעלי החיים, אלא עובדה ידועה ומקובלת בתעשייה: הווטרינר של מדגה כפר מסריק אמר לתחקירן של אנונימוס: "ככל שהדגים יותר צפופים, הם גם כן בסטרס". פחד הוא חלק בלתי נפרד מחיי הדגים בתעשייה, ואחד העובדים אף הודה בזה כשאמר: "הם לומדים לפחד... אחרי כמה פעמים שאנחנו מדללים (מוציאים חלק מהדגים להמתה ולשיווק; ש"ה), אתה רואה שהם מפחדים לגשת לנקודת האכלה שבה מדללים. הם לומדים לפחד".

הצפיפות בבריכות מביאה גם למצב בו המים מלאים בהפרשות של הדגים. המצב חמור עד כדי כך שלעיתים מרעיבים את הדגים למשך ימים ואפילו שבוע כדי להפחית את הזיהום. ההגיון פשוט: אם אין אוכל – יהיו פחות הפרשות. בתנאים כאלה, קל להבין מדוע התחלואה חוגגת. וטרינרים בבריכות מספרים שטפילים ופרזיטים הם דבר שבשגרה. הטיפול בטפילים מתבצע באמצעות חומרים כימיים כגון גופרת-נחושת ופורמלין (את האחרון סיווג ארגון הבריאות העולמי בקבוצת המסרטנים הוודאיים), אבל הצלחת הטיפול חלקית בלבד: עובדים מעידים שדגים נגועים משווקים למאכל. רק באחרונה הודיע משרד החקלאות כי פסל למאכל אדם דגים, רגע לפני שיווקם לציבור -אך מרבית הדגים שמגיעים אל השוק כלל לא עוברים את הבדיקה האקראית של המשרד.

אחד הדברים המחרידים שתועדו על ידי אנונימוס הוא השימוש ב"בורג": מכונה ספירלית ממתכת ששואבת את הדגים בלחץ אוויר חזק, שממנה הם מועברים למכונת מיון אוטומטית. חלק מהדגים נפצעים בתהליך או נתקעים במכונה. מהמכונה הם מועברים למיכלי ההובלה על המשאיות, שמימיהם אדומים מדם. דגים רבים נופלים על הקרקע לצד המשאבה, מפרפרים ונחנקים באיטיות, חלקם פצועים ומדממים. העובדים אדישים לגמרי לעובדה שבעלי החיים גוססים בהמוניהם, ואפילו דורכים עליהם, כאילו שלא מדובר ביצורים חיים.

ומהמיון - להמתה. המתת הדגים במפעל נעשית בצורה אכזרית במיוחד, בבריכות מים קפואים, בהן הדגים שוחים בפאניקה, משתגעים מהקור. הגסיסה הממושכת יכולה להתארך עד חצי שעה ואפילו יותר. שיטת ההמתה הזו נחשבת לאכזרית במיוחד, המנוגדת להמלצות ה-OIE (הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים) והפאנל האירופי לבריאות בעלי חיים ורווחתם. להגנתם, יכולים מנהלי המפעל לומר שהמלצות ה-OIE שוללות כמעט את כל שיטות הרג הדגים התעשייתיות כאכזריות במיוחד.

אז מי ישמור על הדגים? משרד החקלאות, על פי החלטת ממשלה, נדרש זה מכבר להתקין תקנות שאמורות לקבוע תנאים מינימליים להגנה על הדגים. ואולם שוב מתברר שבכל הנוגע לשמירה על בעלי החיים, אי-אפשר לסמוך על משרד החקלאות שכושל במילוי סמכויותיו ואחריותו. ממילא, כפי שהתיעוד מוכיח, החזקה תעשייתית של דגים כרוכה בהכרח בסבל. למעשה, אין דרך אמיתית לאכול דגים מבלי לענות אותם, והתיעוד הקשה מזמין אותנו לחשוב פעמיים לפני שאנו קונים דגים, הקורבנות השקטים של תעשיית הבשר. באי קניית דגים ניתנת לנו עוד הזדמנות, קלה ליישום, להיות בני אדם.

עו"ד הרצנו היא דוברת עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו