בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טרפדו את הקמת גדר הביטחון, אבל מאשימים אחרים

53תגובות

בגוש עציון מגיעה "גדר הביטחון" לשיא מבחינת הציניות שהיא מגלמת וחוסר האחריות שנעשה במושג "ביטחון". בעבר היא שימשה להצדקת תוואי ששיקולים רחוקים מביטחון עמדו ביסודם; בהמשך הותירה פרצה מופקרת למען הרחבת ההתנחלויות; כיום היא אפילו גורמת לביטול האפשרות לבנייתה. העימות שהתקיים לאחרונה בין ראש מנהלת הגדר, אלוף משנה עופר הינדי, לבין נציגי גוש עציון ביחס לתוכניות בנייה חדשות חושף את מסכת השקרים שנאמרו לבג"ץ, את החזרה על טעויות העבר ובעיקר את החול הנזרה בעיני הצבור הישראלי, שנותר מופקר לפיגועים, גניבות חקלאיות ועבירות רכוש.

אבל נתחיל בנקודת הפתיחה: בתצהיר שהוגש לבג"ץ ב-2003 על ידי מערכת הביטחון להצדקת תוואי הגדר בגוש עציון, תוואי שגורם למעשה לסיפוח חמישה כפרים, רבבות פלסטינים ועשרות אלפי דונמים, הושמעו שלל טיעונים לכאורה "ביטחוניים", אבל משום מה הפוכים ביסודם לאלה שצה"ל נהג להציג בתיקים אחרים.

לאחר שלוש שנות דיונים משפטיים ולאחר שהבינה כי מסכת הטיעונים הלא-באמת-ביטחוניים הללו לא תצלח את בג"ץ, נדרשה מערכת הביטחון להכריע אם לאמץ את התוואי הביטחוני ש"המועצה לשלום ולביטחון" הציעה - מתוקף מעמדה כ"ידיד בית המשפט", כפי שעשתה במקומות אחרים כמו בית סוריק, צופין, חרבת ג'בארה, חשמונאים ועוד - או לוותר בכלל על הגדר בגוש עציון, כפי שראש מועצת גוש עציון וראש מועצת אפרת העדיפו.

לדאבוננו ולמרות שחלק מתוואי גדר הביטחון (ממזרח לאפרת) כמעט הושלם בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים (שירדו לטמיון), הודיעה ב-2006 מערכת הביטחון לבג"ץ שהגדר בגוש עציון לא תיבנה כלל, מה שמותיר אותנו עם פרצה ביטחונית. העתירה לבג"ץ וביטול בניית הגדר שם נעשה מלכתחילה בגלל שראשי המועצות של גוש עציון ואפרת לא רצו גדר ביטחון. אבל העובדה הזאת לא הפריעה לפרנסי הגוש להטיל את האשמה על העידר הגדר על אחרים, כפי שהכריז לאחרונה מנהל בי"ס שדה גוש עציון, ירון רוזנטל, כשאמר ש"הגדר סביב הגוש לא הסתיימה בגלל בג"צים שלמעשה טרפדו אותה".

בפגישה שהתקיימה בימים האחרונים הבהיר ראש המנהלת שהבקשה להרחבת היישוב בת־עין תאושר רק בתנאי שכל התכניות יסתיימו במרחק 50 מטר מהתוואי המתוכנן לגדר הביטחון. תשובה דומה ניתנה בפגישה לגבי היישוב מגדל־עוז, שם נדחתה תוכנית קונקרטית בגלל אי עמידתה בתנאי.

רוזנטל, הבוחר לשמש מעין דובר לא רשמי של גוש עציון, הודה לאחרונה באחריותם של תושבי גוש עציון היהודים לאי-בניית גדר הביטחון. הוא גם תיאר בפני העיתון "מקור ראשון" את המטרה האמתית העומדת מאחורי המהלך המפקיר את ביטחון תושבי ישראל: "את איום הגדר בגוש עציון הצלחנו לסלק כבר לפני למעלה מעשור, לאחר סדרת מאבקים משפטיים וציבוריים, עכשיו עלינו להיאבק שהשטח שיועד לבניית גדר ההפרדה ישוחרר מהתפיסה הצבאית, ונוכל להרחיב את יישובי גוש עציון...", אמר שם וציין בסיום תגובתו את התוספת "ההיסטורית" השקרית "... אז בני גוש עציון יוכלו לחזור לגוש, למקום שהם והוריהם נולדו בו".

דובר צה"ל מסר בתגובה לדברים שלו: ״תוואי גדר הביטחון באזור גוש עציון נקבע בהחלטת ממשלת ישראל. העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד התוואי נמחקה. מאחר שהצורך הביטחוני בהקמת הגדר בתוואי המתוכנן בעתיד עוד קיים, בקשות לבנייה סמוך לתוואי נבחנות לאור הצרכים הביטחוניים במרחב ותוך בחינה של כל מקרה לגופו״.

אין ספק שדובר צה"ל, כמו ראש המנהלת, אינם מודעים להיסטוריית הגדר. בעמדתם, הם חשפו את השימוש הציני שעושה מערכת הביטחון בביטחון עצמו, בהציגה טיעונים הפוכים, כל פעם על פי הצורך העכשווי. את דובר צה"ל יש לשאול: אם "הצורך הביטחוני בהקמת הגדר בתוואי המתוכנן בעתיד עוד קיים", כפי שטוענים שם, אז למה מערכת הביטחון אינה משלימה את הגדר? למה לא נבנתה הגדר מאז 2012, אז החלו לשקול מחדש במערכת הביטחון את הקמתה?

התשובה היא שלמרות שצה"ל ביקש מספר פעמים להשלים את גדר הביטחון, כל הניסיונות טורפדו בעקבות לחץ פוליטי שהפעילו ראשי המועצות בגוש עציון על הדרג הפוליטי, לרבות באמצעות סיורים שערכו ליו"ר הכנסת, ראש הממשלה ושר הביטחון. כך למשל, ב-2016, כשראש הממשלה הכריז על השלמת הגדר, ראש מועצת גוש עציון דוידי פרל קבע "אנחנו מתנגדים לגדר" והוסיף כסיבה טענה שקרית: "... כי היא מפרידה אותנו ממדינת ישראל. מבחינתנו, זה רע מאוד". פרל לא הוטרד מהצהרת ראש הממשלה משום שלדבריו היא לא תהפוך למציאות. "אני מעריך שלא תהיה גדר, כי לצערי ראש הממשלה אמר הרבה ועשה מעט בתקופה האחרונה. הוא פועל רק כשחרב מונחת על צווארו. אני לא מאמין שזה יקרה אבל ימים יגידו".

פרל כמובן צדק. אי-בניית גדר הביטחון סותרת לחלוטין את עמדת צה"ל ואת עבודת המטה של המועצה לביטחון לאומי, שקבעו חד משמעית כי גדר ביטחון לא רציפה אינה עומדת בתכלית הביטחונית ויש להשלימה. אבל עמדת צה"ל והמל"ל אינה מרשימה את אנשי גוש עציון, שטוענים "אנחנו באמת נגד הגדר, כי כפי שהוכחנו היא לא עוזרת נגד טרור". האם הם הצליחו "להוכיח", בניגוד גמור לעמדת צה"ל וכל מערכות הביטחון, שתרומתה האדירה של גדר הביטחון למניעת טרור אינה נכונה בעצם? כך למשל התבטאה לאחרונה סנ"צ אתי בוחניק, מפקדת תחנת קריית גת: "מאז סגירת קטע תרקומיא מיתר יש ירידה משמעותית באירועים ואנו כמעט לא מקבלים קריאות ממחסום תרקומיא". אבל אנשי גוש עציון בשלהם.

ומה בקשר למגבלות התקציביות? בסיור שקיימה בתחילת השנה ועדת חוץ וביטחון בדרום הר חברון קבע שי גלעד, מהמטה לביטחון לאומי: "...סיימנו לבצע את עבודת המטה שראש הממשלה הנחה אותנו לבצע בנושא. העלות הנדרשת היא 1.3 מיליארד שקל לכל קו התפר, כרגע אין לה מקור תקציבי מוגדר". יו"ר הוועדה, אבי דיכטר, סיכם ואמר: "לכל אורך הדיון עלו כאן מחמאות על ביצוע החומה בין תרקומיא ומיתר. הפרצות בגדר...סביב יו"ש היא תמונת מראה לכך. לא רק שלא נעשה דבר לתקנן, גם שמונה חודשים אחרי שדרשה זאת הוועדה...מעולם לא הוצג לנו כוועדה, ולמיטב הבנתי גם לא לדרג המדיני או לרמטכ"ל, שינוי אסטרטגי שכזה. נכנס דיון בוועדה להבין איך ירדה השקעה של מיליארדים בגדר האינדיקטיבית לטמיון". לדיכטר נבקש לגלות כי אין בכך כל חדש, כבר ב-2007 קבעה וועדת ברודט שהתנהלות בניית גדר הביטחון היא "דוגמה נוספת לחשיבה ולהתנהלות לקויה ובזבזנית".

לראש המנהלת נספר את ספור הנדל"ן של הגדר בנעלין. תוואי המכשול בסמוך לנעלין וחשמונאים אושר על-ידי הממשלה באוקטובר 2003, אך שוּנה על-ידי צה"ל כשנה וחצי לאחר מכן, אחרי מתן פסק הדין בתיק בּית סוריכּ ב-2004. התוואי החדש הורחק מבתי הפלסטינים. כשהתחלפו האלופים בפיקוד המרכז הוחלט לשנות שוב את התוואי במקום, בטענה שעכשיו הוא קרוב מדי לבתי היישוב חשמונאים, וכי יש להרחיקו מהם במאות מטרים נוספים.

העותרים לבג"ץ נגד 'התיקון' החדש דחו את הטענה הזאת. כראיה הוצג במהלך הדיון בבית המשפט מכתב ששלח משרד הביטחון, בחתימת נציג צה"ל, אל החברה הקבלנית, שהשטח החדש שביקשו להעביר ל'צד הישראלי' של הגדר, נמצא בבעלותה. במכתב מתיר נציג צה"ל לחברה לתכנן את הפרויקט, "ובלבד שהבתים העתידיים יהיו במרחק של 150 מטר מקו הגדר העתידי".

נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש קיבלה את העתירה, פסלה את התוואי החדש, והציעה לצה"ל לאמץ מחדש את התוואי הקודם: "התמיהות בנוגע לשינוי בעמדה הביטחונית גוברות לאור העובדה שהמפקד הצבאי נתן אישור עקרוני לתיכנון שכונה חדשה באופן שבתי השכונה ייבנו במרחק של 150 מטר מגדר הביטחון [...] לא הוברר לנו כיצד הדבר מתיישב עם תפיסת הביטחון בדבר הצורך במרחב התרעה ומירדף של מאות מטר מבתי תושבים ישראלים".

כיום, בניגוד לעמדתו בעתירות אחרות בחר צה"ל להעמיד את המרחק בין הגדר לשכונות העתידיות על 50 מטרים בכדי להיענות באופן חלקי ללחץ המתנחלים. הרי ברור לכולם שאם יוחלט בעתיד לבנות את הגדר יופעל לחץ שלא להסתפק ב-50 מטרים ויבקשו להוסיף מחדש את מאות המטרים על חשבון הפלסטינים. הלקח עליו עמד אלוף פקוד המרכז, משה קפלינסקי,  בריאיון שקיים עימו נחום ברנע לרגל סיום תפקידו ב-2005, יימחק גם הוא.  שהעיתונאי שאל : "מה היתה השגיאה הגדולה ביותר שעשיתם בגדר?" "בדיעבד", ענה קפּלינסקי, "אני חושב שהשגיאה הגדולה ביותר היתה שלא לקחנו בחשבון, מראש, את מירקם החיים של הפלסטינים". "בית המשפט העליון", הִקשה ברנע, "הבין טוב מכם", וקפלינסקי אישר: "בית המשפט העליון שׂם לי מראה מול העיניים, הוא לימד אותי פרק במידתיות. אני מקבל את זה".

סיפור גדר הביטחון בגוש עציון מצטרף למסכת של אירועים חמורים שליוותה את בניית גדר הביטחון החשובה כל כך ושאין להשלים עמם - הצגת מידע שקרי, חלקי ומוטעה לבג"צ, ביזיון חוזר ונשנה במימוש פסקי הדין של בית המשפט העליון, חמדנות פוליטית, עבריינות מוסדית, בזבוז משווע של כספי ציבור (יותר משני מיליארד שקלים של משלם המיסים הישראלי), ומעל לכול הפקרות ביטחונית. השבוע נכתב פרק מצער ומבזה נוסף, אך את הפרצות בגדר הביטחון ממשלת ישראל לא פועלת לסגור. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו