בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסק הדין הזה מהווה נורת אזהרה לפרקליטות

80תגובות

שר הביטחון אביגדור ליברמן, בגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, קבע שיש היגיון במניעת מעבר נשים חולות סרטן לטיפול רפואי מציל חיים במזרח ירושלים בגלל שהן קרובות משפחה של אנשי חמאס. בשבוע שעבר החליטו שופטי בג"צ עוזי פוגלמן, יצחק עמית ועופר גרוסקופף, שההחלטה הזאת חורגת מתחום הסבירות ולכן בטלה. במילים פשוטות, המובנות לכל אדם, קבעו השופטים את המובן מאליו: שאסור לישראל לחסום דרכו של אדם משטחי עזה או הגדה לבית חולים כאשר ידוע וברור שהטיפול שהוא נזקק לו יקבע אם יחיה אם ימות, וכאשר הטעם לחסימה אין לו דבר עם שיקולי ביטחון.

בג"ץ למעשה קבע את שעלינו היה להבין לבד, שיש גבול מוסרי שאסור לנו הישראלים לעבור, גם אם הצד השני אינו נוהג כמונו כל עיקר. שאחרת, נהיה בדיוק כמותו. עלינו לנהוג על פי אמות המוסר היהודי, שאינו מונע מעבר אדם למתן טיפול רפואי חיוני.

החלטת בג"ץ שולחת פנס ממוקד לפניה של פרקליטות המדינה, פרקליטי מחלקת הבגצ"ים והיועץ המשפטי לממשלה, כי היא מציפה את השאלות הבאות: מהו תפקידו של פרקליט? האם הפך לפקיד בלבד, עושה דברו של השלטון? האם חף הפרקליט במחלקת הבגצ"ים מעולם של ערכי אנוש פשוטים? האם כל מסר בו יחפוץ שולחו, יעבירו לבית המשפט כשפניו חתומות? עולה התהייה גם היכן היה מנהל מחלקת הבגצ"ים, ומה היתה מעורבותו של פרקליט המדינה שי ניצן בייצוג האומלל הזה? איך איפשר היועץ המשפטי לממשלה לעמדה בזויה כל כך, המזלזלת בחיי אדם באופן כה בוטה וכואב, להיות מיוצגת מטעם פרקליטות המדינה?

פרקליט בפרקליטות חב חובה מוסרית עמוקה לאינטרס הציבורי אותו עליו לייצג, שהוא לעולם ערכים בסיסיים של זכויות אדם. מערכים אלה אסור לו לפרקליט להיפטר. לא כל עמדה שהרשות המבצעת – הצבא, שר הביטחון או ראש הממשלה – יכולה להיות מיוצגת בבג"צ. מזה עשרות שנים נאלצו פרקליטים לעמוד מול בעלי התפקידים הללו ולשרטט את גבולות מתחם החוקיות, למורת רוחם של בכירי מערכת הביטחון או ראש הממשלה בעצמו. נכון, התפקיד הזה הוא קשה. הוא מחייב לעתים העזת פנים מול הגופים החזקים במדינה, הוא דורש עמידה נחושה ובלתי נעימה והוא כרוך בוויכוחים מרים, לעתים במחיר אישי של קידום קריירה. אך זהו התפקיד, מהזנב לראש וחוזר חלילה. תפקידם של הפרקליטים לעצור את הממשלה ושריה ממתן הוראות שאינן חוקיות בעליל.

פסק הדין של בג"ץ מוכיח שהפרקליטות וראשיה לא עמדו בכך. הם כשלו במילוי תפקידם. אם נאבקו במדיניות בה חפץ שר הביטחון ונכשלו לשכנעו, היה עליהם לפסול עצמם מייצוג המדינה בבג"ץ. כבר היו דברים מעולם. כך למשל סירבה מי שהיתהה אז המשנה לפרקליט המדינה, דורית בייניש (שבהמשך שימשה כנשיאת בית המשפט העליון), לייצג את המדינה בפרשת קו 300 של השב"כ. כך עשו גם שופט בית המשפט העליון מישאל חשין ז"ל, בשבתו כמנהל מחלקת הבגצ"ים אז, ומיכאל קירש ז"ל, פרקליט מחוז ירושלים דאז. יש לפרקליט קווים אדומים, הצהיר אז, ואותם לא יעבור.

על כל עובדי פרקליטות המדינה, מחלקת הבג"צים ומשרד היועץ המשפטי לממשלה לראות בפסק הדין הזה של בג"ץ נורת אזהרה אדומה, כמו הזהיר אתכם לא להתפרק מסל הערכים הבסיסי, היהודי, האוניברסלי, על פיו כל פרקליט המתיימר לייצג את המדינה חייב לשאת בצקלונו.

הכותבת הינה נשיאת הקרן החדשה לישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו