בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ לא הציל את המדינה, להיפך

40תגובות

במאמרו "בג"ץ הציל את המדינה מאחריות למותן של חמש חולות הסרטן מעזה" ("הארץ", 27.8) טוען פרופסור מרדכי קרמניצר כי בג"ץ - שאילץ את המדינה לאפשר לבנות משפחה של פעילי חמאס לעבור דרך ישראל כדי לקבל טיפולים רפואיים במזרח ירושלים על חשבון הרשות הפלסטינית - "הציל את אזרחי ישראל". ואולם, אלה הטוענים שפסק הדין נכון מבחינה משפטית מתעלמים מהעובדה שהוא עוד פסק דין המשבש את ההליך הדמוקרטי ופוגע בטווח הארוך בציבור הישראלי, וייתכן שאף באינטרס של השמאל להחליף את השלטון.

אחת הבעיות הקשות באקטיביזם השיפוטי טמונה בכך שבג"ץ נוטל לעצמו הלכה למעשה סמכויות של שתי הרשויות האחרות - המחוקקת והמבצעת - ומחליף את שיקול הדעת שלהן בשיקול דעת משפטי. פסק הדין הזה, בו בג"ץ טען שהדבר ה"ערכי והנכון" לעשות הוא לאפשר לאותן חולות לעבור דרך ישראל הוא דוגמה נוספת לכך שהיושבים בדין מצאו שהערכים של מי שהציבור נתן לו את הסמכות אינם נכונים, או לא מתועדפים בסדר הנכון, ומחליטים ליישם את ערכיהם המשפטיים במקום.

פסק הדין הזה הוא עוד חוליה בשרשרת ארוכה של פסקי דין, שאותתה לכנסת ולממשלה שאין להן את "המילה האחרונה". בתגובה, גם הכנסת וגם הממשלה החלו לראות בבג"ץ מעין מבוגר אחראי המשחק לפי כללים משלו, והחלו לפעול בהתאם – הממשלה יכולה להוציא החלטות פופוליסטיות בידיעה שבג"ץ יפסול אותן, וכך גם ליהנות מאהדת הבוחרים שלה וגם להיות משוחררת מהאחריות דה פקטו להחלטה. הכנסת הבינה שהיא לא צריכה להתמודד עם שיקולים קשים ולחצים קואליציוניים, אלא לגלגל את הבעיה לבג"ץ שיחליט בעבורה, יחלץ את הפקק הקואליציוני, וכבונוס – ייתן לקואליציה מישהו להאשים.

זו הבעיה העיקרית של האקטיביזם השיפוטי – הוא מסיר את האחריות מהרשויות המנהלות את הציבוריות הישראלית ומאפשר להן לחמוק מנשיאת ההשלכות של מעשיהן. לא בכדי בג"ץ הפך להיות כולא הברקים של הקואליציה והאשמות רבות בנוגע לאימפוטנטיות של הממשלה מופנות כלפי בג"ץ. הוא אכן מאפשר לממשלה ליטול ידיים ולהגיד "ניסיתי להתמודד עם בעיית המסתננים/ יחסי דת ומדינה/ גיוס חרדים/ החזרת גופות נעדרים, אבל בג"ץ מונע מאיתנו, הפנו את האש כלפיו". זו בעיה חמורה כששתיים מתוך שלוש הרשויות בישראל יכולות להסיר אחריות מעצמן כי השלישית נוטלת מהם את הסמכות לקבל החלטות.

אל הנקודה הזאת מצדדי האקטיביזם השיפוטי לא שמים לב. בדומה לקרמניצר במאמרו, גם הם מתייחסים לאירוע נקודתי ומנסים להבין אם ההכרעה של בג"ץ צודקת או לאו. בכך הם מתעלמים מהשלכות הרוחב לטווח הארוך של האקטיביזם המשפטי. יכול להיות שמוצדק מבחינה הומנית לתת לחולות סרטן לעבור דרך ישראל כדי לקבל טיפול במזרח ירושלים, אבל השלכות הרוחב של החלטה זו על התנהלות הממשלה והיחס הציבורי עשויה להיות קשה.

גם מנקודת מבט שמאלנית, זה עשוי להיות שלילי - כי אם מעוניינים להחליף את השלטון, אז עדיף לתת לו לעשות טעויות, לתת לממשלה ולקואליציה לחולל את הנזק הבינלאומי הנטען כדי שהציבור הישראלי ייווכח שצריך להחליף את השלטון. זו הרי מטרתה של דמוקרטיה בסופו של דבר, לאפשר לציבור לשפוט את הנבחרים שלו על פי מעשיהם, אבל איך הוא ישפוט אותם אם רשות שיפוטית בלתי נבחרת נוטלת מהם את הסמכות ומסירה מהם אחריות?

חוסר היכולת או היעדר הרצון להבין את ההשלכות מסדר משני, להפנים את חוק התוצאות הבלתי צפויות, הוא כשל בתפישת העולם הפרוגרסיבית, שהאקטיביזם השיפוטי הוא חלק ממנה. אכן יש כוונה טובה והומניות בהתערבות בעניין חולות הסרטן, אבל התוצאה היא פגיעה באחריות הממשלתית להחזרת גופות הנעדרים. כמו שיש כוונה טובה בהתערבות בשוק לשם הקטנת מחירי השכירות הגבוהים בישראל, אבל התוצאה היא פגיעה בשוכרים עצמם. כמו שיש כוונה טובה בהוזלת מחירי הדיור לציבור הישראלי, אבל זו גורמת לאפקט דומינו ובסופו של דבר להעלאת מחירי הדיור בטווח הארוך. הנזק הרוחבי איפא, גם במשק וגם בדמוקרטיה הישראלית, עולה לעתים כמה מונים על הצדק שנעשה במקרה נקודתי.

זו הסיבה שקרמניצר טועה ובג"ץ לא היה צריך "להציל את המדינה". תפקידו של בית המשפט הגבוה לצדק אינו להציל, אלא לשפוט. מי שאמור להציל או לפגוע הם נבחרי הציבור. בהמשך, יחליט הציבור בקלפי אם לתת להם להמשיך בשלטון או לא – אבל זה יקרה כל עוד בג"ץ מאפשר להם גם לנהל וגם לטעות, תוך שיבוש הדינמיקה העדינה של הדמוקרטיה הישראלית.

עורך דין דורון נחמיה הוא ממייסדי קבוצת "נתיב בליכוד"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו