מי פה באמת בסכנת הכחדה?

משה גיש
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קרנף רחב שפה צפוני בשמורה בקניה. נותרו רק שתי נקבות בשבי
קרנף רחב שפה צפוני בשמורה בקניה. נותרו רק שתי נקבות בשביצילום: AFP
משה גיש

רוב בני האדם שמוטרדים מנושאים הקשורים לשמירת הטבע מפתחים דאגה זו ממקום של אהבה וחמלה ליצורים אחרים: חיבה לירוק, לעצים, לפרחים, לציפורים, ללוויתנים וכו'. האמת היא שהדאגה מוצדקת. מצב הטבע, אכן, בכי רע. כיום, 77% משטח האדמה על פני כדור הארץ (לא כולל אנטארקטיקה) ו- 87% משטח הים אינם נחשבים יותר ל"טבעיים". כלומר, הם עברו שינויים ע"י האדם או שהם סובלים מהשפעות שליליות של גורמים שונים כגון בנייה, חקלאות, שפכים, הצטברות פסולת, נתיבי תחבורה ושיט, תאורת לילה, ניצול משאבים, מינים פולשים וכו'. על פי הערכה עדכנית, מ- 1970 עד 2014 הצטמצמו גדלי האוכלוסיות של היצורים החיים על פני כדור הארץ בשיעור ממוצע של כ- 60%. נכון להיום, רבע ממיני היונקים, שליש ממיני האלמוגים, 41% ממיני הדו-חיים ו- 13% ממיני העופות נמצאים בסכנת הכחדה.

פגיעה קשה כל כך בגודל אוכלוסיות ובמספר מינים מערערת את יציבותן של המערכות האקולוגיות השונות שמסביבנו. מאחר ומערכת אקולוגית טבעית מבוססת על שרשראות מזון ואינטראקציות רבות המשולבות ותלויות זו בזו, ניתן להמשיל אותה לבניין הבנוי מלבנים: כל עוד הלבנים במקומן, הבניין יציב. כאשר מסירים עוד ועוד לבנים ממקומות שונים במבנה, מתערערת היציבות עד שבסופו של דבר בנקודה מסוימת אין מספיק לבנים המסוגלות לשאת בעומס וחלה קריסה. כאשר מערכת אקולוגית קורסת, מגוון המינים שבה יורד בצורה דראסטית והמערכת המפושטת שנותרת אינה מסוגלת יותר לספק לנו את השירותים שאותם סיפקה בעבר.

יער גשם באינדונזיה
יער גשם באינדונזיהצילום: AFP
מדור הזירה

האנושות תלויה לחלוטין בשירותים השונים אותם מספקות המערכות האקולוגיות ואשר ערכם הכספי מוערך בכ- 125 טריליון דולר לשנה. שירותי אלה כוללים אספקת מזון, חומרי רפואה, מים נקיים, חמצן לנשימה, אדמה פורייה, שירותי האבקה, מחזור חומרים, בקרת מזיקים ומחלות ועוד.

קריסה עתידית של מערכות אקולוגיות רבות תביא בהכרח לפגיעה קשה ביכולתו של הטבע לספק שירותים אלה והיא עלולה להעמיד בסכנה את עצם קיומה של הציוויליזציה האנושית על פני כדור הארץ. לא מן הנמנע כי במהלך המאה ה- 21, אורח החיים המערבי המודרני המבוסס על שפע, נוחות וחוסר דאגה, ישתנה לבלי היכר. כתוצאה מהניהול הכושל של סביבת המחייה והמשאבים העומדים לרשותנו, סביר להניח שצאצאינו יאלצו להיאבק על תנאים בסיסיים שעבורנו הם (עדיין) מובנים מאליהם.

סלמנדרה מצויה בשמורת תל דן. ההערכה היא שנותרו בארץ כמה אלפי פרטים
סלמנדרה מצויה בשמורת תל דן. ההערכה היא שנותרו בארץ כמה אלפי פרטים צילום: גיל אליהו

ומה יהיה עם הטבע? האמת היא שהטבע יהיה בסדר. לא צריך לדאוג לו. הכחדות גדולות קרו כבר חמש פעמים בחצי מיליארד השנים האחרונות. עדויות המאובנים מלמדות אותנו כי לאחר הכחדה המונית מתפתחים מינים חדשים רבים ומגוון המינים חוזר עד מהרה לקדמותו (בסך הכל לאחר כמה מיליוני שנים). ההכחדה השישית שאותה מביא האדם על עצמו תהיה בסופו של דבר אפיזודה חולפת בהיסטוריה הארוכה של החיים על פני כדור הארץ.

אז למה לשמור על הטבע? לא עבור העצים, הפרחים או הציפורים, אלא עבור הילדים והנכדים שלנו. מכיוון שאנחנו אוהבים את הזאטוטים האלה יותר מכל דבר בעולם, הידיעה שהם עלולים לסבול קשות מהמחדלים שלנו צריכה להדיר שינה מעינינו, גם אם איננו עוסקים באופן ישיר בשמירת טבע. כל אדם תורם את חלקו להשפעה השלילית של האנושות על הטבע, הדרך להאטת ההתדרדרות הסביבתית עוברת בהכרח בשתי תחנות עיקריות לא נעימות: הגבלת ילודה וצמצום משמעותי של הצריכה האישית.

ד"ר משה גיש מרצה בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ