בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפעל ההרשעות נעצר לרגע קט

229תגובות
מ' בבית המשפט, אחרי ביטול הרשעתו
ג'וש בריינר

לא בכל יום רואים שופט אשר יוצא מגדרו בשביל להימנע מלהרשיע נאשם. ספק אם מה שעשתה שלשום שופטת בית משפט השלום בירושלים שרון לארי־בבלי נחשב תקין או מקצועי, אבל אין ספק שהוא אנושי וראוי.

מ' הוא צעיר בן 20 מירושלים, שכבר נכנס ויצא בשערי כמה מוסדות חינוך, ובצבא לא שירת. מ' מעיד על עצמו שהוא בא מבית ציוני־דתי ובו שבעה אחים, אבל היום הוא כבר "לשעבר". החטא הגדול שלו היה כאשר בחודש אפריל הוא חצה מעבר חציה באור אדום, ליד מאפיית "אנג'ל" בשכונת קרית משה בירושלים. שוטר שהיה שם עצר אותו. למקום הגיע שוטר נוסף; לדברי מ', בריצה. מ' נבהל והחל לברוח, עד שנתפס.

"הייתי טיפש", הוא מעיד על עצמו. "פתאום בא אלי שוטר, פחדתי וברחתי. זו היתה טעות. הייתי לחוץ כי התחלתי גם עבודה חדשה". למ' אין עבר פלילי, אבל משום מה האירוע השולי הזה הצדיק בעיני התביעה המשטרתית כתב אישום, בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. "מדינת ישראל באמצעות משטרת ישראל, יחידת תביעות להב נ' מ', יליד 98'. במעשיך הפרעת לשוטרים שמילאו תפקידם כדין".

מ' מנסה כיום למצוא את עצמו, והוא עובד בפיצריה ב"סינמה סיטי". הוא כבר התכונן להרשעה. למעשה, הוא כבר הורשע. הוא הגיע לבית המשפט השלום בירושלים וסירב לשכור שירותי עורך דין. תחילה יצא לחפש עורך דין במסדרונות הקרים של המבנה המיושן בבית המשפט, שלמרבה הפלא חדריו הקטנים והצפופים משמשים עדיין כאולמות של בית משפט בישראל של 2019. אבל כשמצא עורך דין דרש ממנו הלה, לדבריו, 450 שקל. "אין לי כסף לשלם לו", אמר לשופטת לארי־בבלי. מ' החליט לייצג את עצמו והודה, כי ברח מהשוטר.

מ' הורשע בביצוע העבירה, ובעקבות דרישת התובעת המשטרתית הוא נידון לחודש מאסר על תנאי ולקנס של 400 שקל.

גזר הדין כבר הודפס, והיה נדמה שמ' עומד להתחיל את חייו כשהוא מורשע בפלילים. אלא שרגע לפני שיצא מאולם בית המשפט, השופטת לארי־בבלי עצרה בעדו. "חכה", אמרה השופטת, "אני לא שלמה עם ההחלטה הזאת".

מ' שב אל דוכן הנאשמים. באולם היתה המולה רבה. תחנת רכבת של תיקי נאשמים. לא פחות מ–67 (!) תיקים התנהלו שלשום אצל לארי־בבלי. התובעת המשטרתית הריצה את התיקים כמו בסרט נע, על השולחן היו מונחות ערימות של תיקי חקירה. בשולחן ממול, נציג הסניגוריה ומתמחה מסור ניסו לעשות סדר בקרב הנאשמים ובני משפחותיהם, שהמתינו מחוץ לאולם משוועים לסיוע והסברים. יום רגיל בבית החרושת לכתבי אישום ולהרשעות.

אבל כשהשופטת החזירה את מ' לדוכן היה נדמה לרגע, שמישהו מנסה לעצור את פס הייצור.

"אין סיכוי שאתה יוצא מפה עם הרשעה", ספק פסקה ספק נזפה השופטת לארי־בבלי בצעיר, אחרי שקיימה דין ודברים עם התובע המשטרתי. התובע עמד על חומרת מעשיו של מ', אבל השופטת התעקשה ופנתה למ'. "אתה מבין מה זה הרשעה לבחור בגילך? אתה ילד. יש המון עבודות שלא תוכל לעבוד בהן. אתה רוצה ללמוד משהו?" שאלה. מ' הנבוך הרים את ראשו, בלוריתו צבועה. "כן, חשבתי ללמוד תקשורת, אני רוצה להיות עיתונאי". "נו, עיתונאי אתה לא יכול להיות עם הרשעה", השיבה לו לארי־בבלי בתקיפות.

מרגע זה ואילך מ' לא דיבר, אלא הסיט את מבטו לכיוון חברו, שליווה אותו בבית המשפט.

בהוראת השופטת, המשטרה תיקנה את כתב האישום. עתה הומר הסעיף לעבירה של "התנהגות פסולה במקום ציבורי". השופטת לארי־בבלי הורתה לקלדנית לכתוב: "לאחר ששמענו את הערות בית המשפט ולאחר שהתיק למעשה נסגר, הגענו להסדר עם הנאשם לפיו יוגש כתב אישום מתוקן, הנאשם יודה, לא יורשע, ויחתום על התחייבות". לארי־בבלי המשיכה והורתה לקלדנית: "תכתבי, 'הנאשם — אני מודה'".

מ' לא הוציא מלה מהפה ועמד נבוך מול המעמד הנדיר. לארי־בבלי המשיכה והגדירה את ההחלטה החדשה כגמר הדין: ביטול ההרשעה והתחייבות של מ' להימנע מלעבור עבירה דומה במשך השנה הקרובה. "אני מוכן להתחייב לך גם לכל החיים", השיב לה מ'. היא נטלה לידיה את הפרוטוקול עם ההחלטה הקודמת, הרשעה עם עונש, ונתנה אותו למ'. "אתה יכול לעשות מזה מטוסים", אמרה, "אתה יוצא מפה אפילו בלי קנס. אני לא רוצה לראות אותך יותר פה. אתה צעיר, אל תעבור עבירות". נדמה שגם הוסיפה עקיצה כלפי מקצוע העיתונות, כשהוסיפה: "ותלמד משהו מועיל". מ' יצא מהאולם עם חברו. "היא הצילה אותי", אמר לי אחר כך.

במקביל, התיק הבא כבר החל להתנהל אצל השופטת לארי־בבלי. אחד מתוך עשרות, כאמור. לא ברור, למה הוגש התיק נגד מ' מלכתחילה. בלי מחשבה, בלי תכלית, ולרגע אחד מ' כבר היה עבריין מורשע. אבל שופטת אחת הוכיחה, שלא מאוחר לתקן את מפעל ההרשעות — גם אם הפרוטוקול, לא עלינו, כבר נפלט מהמדפסת.

בלי שאיש ביקש ממנה הסתכלה השופטת על האדם שמאחורי המלים המפוצצות בכתב האישום — הפרעה לשוטר, מדינת ישראל נגד מישהו. כי למעשה, למה להיות נגד מ', אם אפשר להיות בעדו? למה להרוס את חייו רק מפני שעבר באור אדום ואילץ שוטר לרדוף אחריו?

אפשר רק לדמיין את המשאבים שביזבזה המדינה על ההליך המשפטי: מעצר, חקירה באזהרה, גביית עדויות מארבעה עדים (לא פחות), דיון בשאלה אם אפשר בכלל להגיש כתב אישום, הכנת כתב האישום, ולבסוף דיון בבית המשפט. מה שנחשב מבחינת המדינה כהליך שולי, מבחינת מ' הוא עולם ומלואו. למזלו הרב, דווקא בתקופה שבה מערכת המשפט אינה נמצאת בשיא תהילתה היתה שופטת אחת בירושלים שהצליחה לעצור הכל, ולראות מבעד למלים הגבוהות גם את האדם עצמו. אפשר רק לקוות, שיש עוד שופטים כאלה. אבל כשמביאים בפניך 67 נאשמים ביום אחד בלבד, מקרים כמו של מ' הם נדירים ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו