מה עושים

נתניהו בישיבת הממשלה, השבוע
נתניהו בישיבת הממשלה, השבועצילום: אמיל סלמן
אורי משגב
אורי משגב

השאלה היחידה היא: מה עושים. דיבורים לא משפיעים, שאלות אחרות לא מעניינות. בנימין נתניהו וסייעניו חותרים לעסקת חסינות־התגברות, שתחסל את שלטון החוק והדמוקרטיה. זו עסקת שוחד לאור היום, שתשליט את עריצות הרוב ותהפוך את הממשלה לעיר מקלט לעבריינים. נתניהו ישחד את שותפיו בתפקידים מיניסטריאליים ומשאבי מדינה, והם יעניקו לו הגנה משפטית ויחלצו אותו מהכלא.

בדרך יימחק בית המשפט העליון, ואתו ההגנה על זכויות הפרט, האדם והאזרח. תיפתח הדרך לסתימת פיות, מעצר מתנגדים ולבסוף שלילת זכות ההצבעה מערבים, שמאלנים, נשים או ג'ינג'ים — מה שיהיה נוח לממשלה. המודל הוא רג'פ טייפ ארדואן בטורקיה, וויקטור אורבן בהונגריה. הכל קורה שם, לעיני כל, והעולם שותק. יש גם מודלים היסטוריים מהמאה הקודמת, אבל אצלנו אסור להשוות. חלילה. נתניהו איננו היטלר, ראובן ריבלין איננו הינדנבורג. אך ריבלין נתן השבוע ארכה לנתניהו להרכיב את ממשלת החלומות שלו. עסקת החסינות־התגברות בישראל 2019 היא "חוק ההסמכה" בגרמניה 1933. המטרות היו שונות בתכלית, אך התוצאה תהיה דומה: חיסול הדמוקרטיה לטובת הצרכים והמאוויים של שליט יחיד.

לכן השאלה היחידה היא: מה עושים. עזיבת הארץ אינה פסולה כפתרון לפרט; על פי ההערכות, הרבה יותר מחצי מיליון בחרו לגור באמריקה הצפונית, רבים אחרים נוהרים לאירופה, אך היא מוצא אחרון. משמעותה הרמת ידיים, ולא הכל יכולים לנקוט אותה. זו פריווילגיה למיוחסים. משמעותה כניעה, ומוזר להיכנע בשלב זה, כשהכוחות כמעט שקולים. זה מעיד על פינוק וחולשה.

קואליציית "השותפות הטבעיות" של נתניהו מונה ביום טוב 65 מנדטים. 21 מהם חרדים וחרד"לים, שנתניהו משחד בקצבאות, התנחלויות, פטור מגיוס ומעבודה. בגבולות המגזר היצרני אין לנתניהו רוב, לא בגבולות המגזר החילוני, וגם לא בגבולות ישראל הריבונית (1967). אחוז אדיר מהתל"ג מיוצר בידי מתנגדי נתניהו, מרבית המסים משולמים לקופת המדינה על ידם. מטורף להיכנע בתנאים כאלה.

לכן השאלה היחידה היא: מה עושים. הפתרון ההגיוני ביותר היה היפרדות למדינת ישראל ומדינת יהודה, אך הוא אינו מעשי. מלחמת אזרחים שתכפה ניצחון ערכי של צד אחד היא שלב אחרון בתכלית, וממילא היא מתנהלת מתחת לפני השטח מאז 1995 במעמד צד אחד, כי המחנה הליברל־דמוקרטי אינו בנוי לה. הוא שבע מדי, נחמד מדי, והאלימות איננה דרכו. לפיכך נותרה כעת רק דרך אחת: התנגדות לא אלימה, אך נחושה וחסרת פשרות, בכל מגרש אפשרי. נחשול אדיר, שמחאת הכתומים נגד ההתנתקות והמחאה החברתית נגד יוקר המחיה יחווירו לידו. כאן לא יועילו סטטוסים בפייסבוק וציוצים בטוויטר, לא קיטורים בסלון וגם לא מאמרים בעיתון. זהו קרב חיינו, ואותו לא מנהלים מהמקלדת.

מה עושים נגד ממשלת השוחד ועסקת החסינות־התגברות? כל מה שאפשר. מפעילים לחץ על גדעון סער וארבעת חברי הכנסת של משה כחלון, שלא ייתנו יד לפשע; בלעדיהם אין לנתניהו ולאיתמר בן גביר רוב בכנסת. נוקטים כל אמצעי משפטי העולה על הדעת. והכי חשוב: הופכים את 28 במאי וסביבותיו ליום הבסטיליה הישראלי. יוצאים להשבתת מגן, שתשתק את המשק. גם אם זה כרוך במחיר אישי. כולל סגירת עסקים, הפסקת מתן שירותים, אי הגעה לעבודה והשארת הילדים בבית (במקום לשולחם למערכת החינוך, שהרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' דורשים מנתניהו לקבל אחריות לה). מתכנסים בכיכרות, יוצאים לרחובות, חוסמים כבישים. צרים על ירושלים, מנתקים את דרכי הגישה לכנסת ולא מאפשרים לדמוקרטיה הישראלית לאבד את עצמה לדעת. זה מה שעושים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ