אייל אקרמן
אשה מנסה לעבור עם עגלה על מדרכה
מדרכה טיפוסית בתל אביב. תפקיד המדרכה לשמש הולכי רגל, נקודהצילום: עופר וקנין
אייל אקרמן

תל אביב היא אחת הערים הטובות בעולם. יש בה חופים יפים, מסעדות מעולות, חיי לילה תוססים, מזג אוויר נעים, אוכלוסייה צעירה וליברלית ושירותים עירוניים איכותיים. כפטריוט תל אביבי מטריד אותי רק דבר אחד בעיר, שאין עוד ממנה. צפוף פה. העיר אולי אדירה באופי אבל קטנה מאוד בשטח ואין לה כמעט לאן לגדול. רק לשם ההשוואה, הצפיפות הממוצעת בישראל עומדת על כ-400 תושבים לקמ"ר ואילו בתל אביב המספר נושק ל-9,000. צפוף פה מאוד. בגלל זה מחירי הדיור, בגלל זה הפקקים, בגלל זה אי אפשר למצוא פה חנייה.

עכשיו תפתחו חלון ותנסו למדוד בעין כמה אחוזים מהשטח הציבורי המשותף מופקעים לטובת כלי רכב וחניות. מה שברור למקבלי ההחלטות בערים המתקדמות בעולם, ברור היום גם לרוב תושבי תל אביב: צמצום כמות כלי הרכב הפרטיים בעיר הוא הפתרון הדחוף ביותר מכל הפתרונות להקטנת הצפיפות. תושבים של מטרופולין מודרני לא זקוקים לרכב פרטי. לתל אביב נכנסים גם ככה כחצי מיליון כלי רכב מדי יום, יותר ממספר התושבים שגרים בה. בתל אביב אין מצוקת חנייה - יש מצוקת כלי רכב.

מדור הזירה

לכן כשעיריית תל אביב-יפו קיבלה לאחרונה החלטה להפסיק להעלים עין מקומבינת החנייה לאורך המדרכות בלילות, התפלאתי שדווקא יריב אופנהיימר, מי שהיה מנכ"ל "שלום עכשיו" בעברו והיום מועמד המחנה הדמוקרטי לכנסת, החליט לפתוח חזית נגד העירייה ולמען הפקעת המדרכות לטובת חניות. ההחלטה האמיצה של העירייה היא הדרך ההגיונית ביותר להתחיל בהקדם מהלך להסדרת המובן מאליו: תפקיד המדרכה הוא לשמש את הולכי הרגל. נקודה.

חשוב לי להזכיר לאופנהיימר שלהחזיק רכב בעיר העמוסה ביותר בישראל זו לא זכות בסיסית, זו פריווילגיה. מי שמחזיק רכב בתל אביב צריך לקחת בחשבון שגם לחנייה צריך להיות מחיר, כמו לביטוח, לאגרות ולדלק. חנייה היא משאב מוגבל ואין לנו מספיק ממנו כדי לחלק אותו לכולם בחינם. חובת העירייה לדאוג קודם כל לתושבים שלה ולמנוע מתל אביב להפוך לעיר לכלי רכב בלבד, שמדרכותיה הצרות משמשות גם את הולכי הרגל וגם את הקורקינטים, גם את האופניים וגם את תחנות אוטובוס, גם את עמדות התל-אופן וגם כחנייה לכלי רכב. מגיע לנו יותר מזה.

אז נכון שעדיין אין תחבורה בשבת, שהאוטובוסים לא מספיק טובים ולא לכל מקום אפשר להגיע ברגל, אבל כדי שנוכל לסלול שביל אופניים ליד הבית נצטרך לבטל חניות. כדי להוסיף עוד נתיבי תחבורה ציבורית נצטרך לבטל חניות. כדי שנוכל לצעוד בבטחה על המדרכות, גם עם עגלת ילדים כפולה, נצטרך לבטל חניות. בשום מקום בעולם לא נעשה תהליך הפוך שבו קודם חיזקו את התחבורה הציבורית, הגדילו את המדרכות וסללו שבילי אופניים ורק אז ביטלו חניות. גם אם יהיו מי שעוד יצטרכו להתרגל, עיריית תל אביב-יפו פועלת היום בתבונה ועושה את מה שעושות כל הערים האחראיות בעולם. התשתיות מוגבלות ואנחנו חייבים לבחור - עיר לכלי רכב או עיר לאנשים.

כחבר מועצה חדש אני פועל בימים אלה על מנת להגיש לעירייה תוכנית אב לרישות העיר בשבילי אופניים ראויים. השבילים יורידו ברגע את הדו-גלגליים מהמדרכות וימנעו מהם לסכן את הולכי הרגל, את הנהגים ואת עצמם. זה חלק ממהלך חשוב שאמנם יגרע חניות אבל יחזיר לתושבים את המרחב הציבורי המינימלי המגיע להם. הגיע הזמן.

הכותב הוא חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם סיעת "רוב העיר"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ