מה עוצר את הנשים?

יערה מן
יערה מן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לשכת תעסוקה לאוכלוסייה החרדית בהר חוצבים
לשכת תעסוקה לאוכלוסייה החרדית בהר חוצביםצילום: àîéì ñìîï
יערה מן
יערה מן

היום, 5 בספטמבר, סיימו הגברים בישראל להרוויח בממוצע את מה שייקח לנשים להרוויח עד סוף השנה. לפי הנתונים האחרונים של למ"ס אשה מרוויחה בחודש בממוצע כ-68 אגורות לכל שקל של גבר. נשים במשרה מלאה מרוויחות 78 אגורות. אלה פערי שכר שמדרגים את ישראל במקום הרביעי מבין מדינות OECD. לפני טורקיה, לפני צ'ילה וגם לפני מקסיקו.

במאה השנים האחרונות נכנסו נשים ברחבי העולם בהמוניהן לשוק העבודה. במשך תקופה ארוכה היה מלווה תהליך זה בשיפור מתמיד ומשמעותי, לא רק בשיעור השתתפותן בשוק העבודה, אלא גם במדדים הקשורים לאיכות התעסוקה. בראש ובראשונה היה מדובר בשכר שהן מרוויחות ביחס לגברים.

מדור הזירה

אבל משום מה, לקראת סוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים המגמה האטה ובמקומות מסוימים אפילו נעצרה. בישראל, למשל, פערי השכר הצטמצמו ב-10% בלבד ב-30 השנים האחרונות. בקצב זה נגיע לשוויון רק בעוד מאה שנה. אז מה קרה? למה הדהירה של נשים להשתלבות שוויונית בשוק העבודה נבלמה פתאום ואיך אפשר בכל זאת לצמצם את הפער שנשאר? 

התשובה טמונה בכך שחרף השינויים, בכל חברה ובכל קבוצת אוכלוסייה, נשים ממשיכות לשאת ברוב האחריות למטלות הבית והטיפול בילדים. ברוב המשפחות, תפקידן של נשים עדיין נתפש כמשני לתפקידן כאימהות ועקרות בית, בעוד שהקריירה של בני זוגן נתפשת כ"עיקרית" ומקבלת עדיפות במערך השיקולים. מצב זה מכוון נשים למשלחי יד שמאפשרים שעות עבודה מועטות יותר ועבודה קרובה יותר לבית, ובכך הוא משחרר את הגברים לעבודה תובענית, אשר דורשת שעות רבות יותר ואף נסיעות.

תהליך צמצום הפער בין המינים יימשך רק כשגברים יהיו פחות זמן בעבודה ויותר בבית. שוק עבודה הוגן ושוויוני חייב לאפשר לגברים לעבוד קצת פחות. פערי השכר ייעלמו כשילדים וילדות לא יוסללו למקצועות שונים, וכשהשכר במקצועות הטיפול והחינוך יעלה. במקצועות אלה מרוכזות נשים רבות, גם בישראל. מחקרים שונים מראים איך סטריאוטיפים מגדריים והסללה מגדרית בילדות משפיעים על בחירותיהם התעסוקתיות העתידיות של בנים ובנות. הספרות הפמיניסטית מצביעה גם על כך ששווקי העבודה הקפיטליסטיים הפכו את התפקידים המסורתיים שנשים החזיקו במשק הבית - ניקיון, טיפול וחינוך - למשלחי יד נחותים בשוק העבודה.

פערי השכר ייעלמו גם כשנצליח למגר באמת תופעות של אפליה סמויה או גלויה בשוק העבודה. גם היום, ההבדלים בשעות העבודה ובבחירת המקצוע לא מצליחים להסביר את כל תופעת פערי השכר. מנגנונים של אפליה וסטריאוטיפים שליליים כלפי נשים ממשיכים להתקיים על אף שמדינות רבות, וישראל ביניהן, נחקקו בעשורים האחרונים חוקים למניעת אפליה. החוק הקיים לא מצליח למנוע אפליה בשכר משום שהוא מטיל את כל האחריות על העובדת. היא זו שצריכה לברר כמה מרוויח העובד שלצדה, היא זו שצריכה להוכיח שהיא מבצעת עבודה שווה לשלו, והיא זו שתצטרך להתעמת עם המעסיק.

התוצאה של המבנה החוקי הזה היא שנשים לא מתלוננות. לפעמים הן לא יודעות איך ובעיקר - הן פוחדות, ובצדק, מפיטורים. כיום, במדינות רבות מתקיימת חקיקה מתקדמת יותר, שמטילה את האחריות למניעת פערי השכר על המעסיקים ולא על העובדות, וקובעת שלשלם שכר שונה לגברים ולנשים באותו התפקיד זאת עבירה פלילית-מנהלית.

בכל פעם שמתפרסמים נתונים על פערי שכר קופצים המגיבים הקבועים ואומרים שהנתונים מעוותים, שהכל קשור ל"בחירה" שלנו, הנשים, ושאין אפליה אמיתית בשוק העבודה. כל נתון שהתפרסם בעשרות השנים האחרונות מוכיח שהם טועים. פערי השכר ומעמדן הנחות של נשים בשוק העבודה הם עובדה, והם לא ייעלמו אם נתווכח איתם. הם ייעלמו כשנצליח סוף סוף לשנות את השוק ואת הנורמות החברתיות שהופכות אותנו לשוות פחות.

יערה מן, מנהלת תחום שוק התעסוקה פמיניסטי, שדולת הנשים בישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ