תרגיל ההונאה של הפצ"ר

אור בסוק
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק
הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפקצילום: אילן אסייג
אור בסוק

תרגיל ההונאה שביצע צה"ל במהלך תקרית האש עם חיזבאללה בראשית השבוע שעבר, ובו חיילים התחזו לפצועים וצוותים רפואיים נחזו כמטפלים, מעורר שאלות כבדות לגבי חוקיותו. נוכח הליווי המשפטי הניתן ליחידות הלוחמות, קשה להבין איך זכה תרגיל זה שתוכנן מבעוד מועד לאישור הדרגים המשפטיים בצבא.

דיני המלחמה שמים דגש מיוחד על אבחנה בין כוחות לוחמים, שהם מטרות לגיטימיות בעת לחימה, לבין אזרחיים וגורמים אחרים, שהינם מטרות חסינות מפני פגיעה. צוותים רפואיים נמנים על הקבוצה השנייה. מאחר שלחימה היא ממלכת האי ודאות, המשפט הבינלאומי יוצר אבחנות ברורות וחדות. תרגיל ההונאה, בו נעשה שימוש בחיילים המתחזים לפצועים ושימוש מניפולטיבי בצוותים רפואיים כדי לקנות יתרון טקטי, סביר שיחשב כשימוש אסור במעל (Perfidy). בספרי הפרשנות שמוציא "הצלב האדום" מוצעת פרשנות לאיסור לשימוש במעל באמצעות דוגמה להתחזות מותרת: חייל המבקש להיכנע ולא לרכוש שום יתרון טקטי מן ההתחזות, יכול להתחזות כפצוע.

גם בעברית, גם בערבית: זירת הדעות הדו-לשונית של "הארץ"

היתרון הטקטי השולי בתקרית עם חיזבאללה יעלה לצה"ל במחיר כבד. טרם תרגיל מעין זה, יכול היה צה"ל לגרוס שכל פגיעה בצוותים הרפואיים שלו מהווה הפרה של דיני המלחמה. כעת, יוכל האויב לגרוס שצה"ל טשטש במכוון את האבחנה הזו בכך שהוא משתמש בצוותים שלא למטרתם ההומניטרית ובכך הופך אותם למטרה לגיטימית. ישראל נוהגת למחות מזה שנים על כך שארגוני הטרור משתמשים בבתי חולים ובצוותים רפואיים להסוות כוחות לוחמים. כפי שצה"ל טוען שלא ייתן לטרוריסטים להסתתר מאחורי מדים של איש רפואה, יכול אף האויב לטעון עתה כי רופאים, בתי חולים ופצועים הם מטרות לגיטימיות.

חדי העין ודאי הבחינו בתצלומים מפעולת ההונאה, כי החיילים שהעבירו את "הפצועים" לבית החולים רמב"ם נעדרו סימני זיהוי של צוותים רפואיים. ניסיון עלוב זה לעמוד בתנאי החוק הבינלאומי לא רק לימד כי ניתן ייעוץ משפטי לתרגיל ההונאה, אלא גם על הלך הרוח המלווה את היועצים המשתמשים בחוקי המשפט הבינלאומי כאילו היו כלי בלחימה. הדרגים הבכירים שתכננו את התרגיל והיועצים המשפטיים שאישרו אותו לא ייפגעו. מי שייפגעו הם לוחמים בקרבות עתידיים והצוותים הרפואיים שמטפלים בהם. כל יתרון טקטי זמני שהעניק תרגיל ההונאה בטל בשישים מול מחיר זה, כמו גם מול אובדן האמינות הכולל של צה"ל בהקפדה על דיני המלחמה.

הירי באזור גבול לבנון, אחר הצהריים
הירי באזור גבול לבנון בעת תקרית האשצילום: AZIZ TAHER/רויטרס

אין זו הפעם הראשונה בה נכשלים היועצים המשפטיים של הצבא בייעוץ לצוותי הרפואה. דו"ח ההסתדרות הרפואית בפרשת "עומר 2" חשף ליקויים חמורים בהליך ניסוי האנתרקס שבוצע בחיילים ב-1998 וגילה בין היתר כי בוועדות שאישרו את הניסוי ישבו יועצים משפטיים מטעם הפרקליטות הצבאית שהעניקו גושפנקה חוקית לניסויים. למרות שעל שמות היועצים לא הוטל כל חיסיון, הדו"ח לא נקב בשמותיהם והללו המשיכו להתקדם בשירות הציבורי. כמו בפרשה הנוכחית, הנפגעים היו חיילים זוטרים שהשתתפו בניסוי ולא זכו להגנה ממי שהיו אמורים לשמור על זכויותיהם.

הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק, זוכה לחסינות בלתי מוצדקת מפני ביקורת ציבורית. מפרשת מוחמד קטוסה למשל הוא יצא ללא שריטה. טענתו שלא ידע על חקירת הפרשה העניקה לו חסינות. אלא שהגשת כתב אישום על אונס ילדה הוא דבר נדיר מרד במערכת הצבאית. קשה לחשוב שמפקד יחידה אחרת בצבא היה זוכה לחסינות מפני ביקורת לו היה מספר שמאורע כה חריג ביחידתו נעלם מעיניו. כמי שהתמחה מרבית שירותו הצבאי בדין הבינלאומי ולא בדין הפלילי, כתבי אישום מעניינים את הפצ"ר הרבה פחות ופקודיו, המתמחים בתחום זה, הם שספגו את כל האש.

בדומה לכך, זוכה אפק לחסינות בלתי מוסברת מפני ביקורת נוכח הכרסום המתמשך בכוחה של הסנגוריה הצבאית. לפני כשלוש שנים החליט הפצ"ר להוריד את דרגת התקן של הסנגור הצבאי הראשי (הסצ"ר) מאלוף משנה לסגן אלוף, וזאת בניגוד לדו"ח פנימי שהורה להותירו בדרגה זהה לזו של התובע הצבאי הראשי מטעמי שוויון. המלצת הדו"ח אומצו אחר כך על ידי הממשלה, אך הפצ"ר התעלם במפגיע מההוראות בטענה שנכפה עליו קיצוץ תקציבי. כדי להימנע מהפרה בוטה של הוראות חוק יסוד: הצבא, המחייבות את צה"ל לסור למרות ממשלת ישראל, דאג הפצ"ר שלסנגור הצבאי תוענק דרגת ייצוג של אלוף משנה.

הישראבלוף הזה עבד עד כה ומנע ביקורת ציבורית ממשית. שהרי הסצ"ר מופיע בתקשורת עם דרגות אלוף משנה לכתפיו. אגב, הקיצוץ התקציבי שהוביל להורדת דרגת הסצ"ר, גם אמור היה להוביל להשארת הפצ"ר בדרגת תת אלוף. אלא שבנוגע לקיצוץ זה, עמד הפצ"ר על רגליו האחוריות וזכה לבסוף בדרגת האלוף הנכספת. לא דרגת ייצוג, דרגה של ממש. ניתן היה לחשוב שבעקבות הורדת התקן, ידאג הפצ"ר למנות לסנגור הצבאי הראשי קצין עם רקורד מרשים. במקום זאת, הוא החליט למנות את סא"ל ענבל דה-פז, קצינה שמעולם לא שימשה כסנגורית צבאית אלא רק כתובעת צבאית וכיועצת משפטית לרשויות הצבא. דה-פז נכנסה לתפקידה בימים האחרונים כשגם נגד מינויה לא נמתחת כל ביקורת ציבורית.

כמו בסוגית תרגיל ההונאה, מינוי סנגורית צבאית ראשית שמעולם לא שימשה סנגורית, משרת את הדרגים הבכירים בצבא. כשהם נדרשים לכך, הם משתמשים בשירותיהם של בכירי הסנגורים בישראל המגויסיים למילואים. בעבר היו תיקים בהם יוצגו קצינים בכירים על ידי הסצ"ר (רחל דולב, אביחי מנדלבליט), אך בשנים האחרונות, בתיקים של מפקדים בכירים, הסצ"ר משמש לכל היותר כקישוט בצוות הגנה שבו הסנגור המוביל הוא איש מילואים.

הפצ"ר הנוכחי הוא הראשון בתולדות הפרקליטות הצבאית שרוב רובו של שירותו בוצע ביחידת הייעוץ המשפטי בתחום הדין הבינלאומי. כמי שחונך והצטיין ביחידה שמתמחה בהכשרת רצונם של מפקדי הצבא, לא מפתיע שהוא מכשיר תרגילי מלחמה מפוקפקים שהגו אלה שהעניקו לו דרגת אלוף ובמקביל מכרסם באחד ממוקדי הכוח בפרקליטות האמורים להצר את צעדיו כראש התביעה הצבאית. יש לקוות שבנוגע לתרגיל ההונאה הבלתי חוקי בגבול לבנון, תירוצים דוגמת "לא ידעתי," "המשפט הפלילי אינו תחום התמחותי" או "הקיצוץ נכפה עלי" לא יקנו לפצ"ר חסינות מפני ביקורת.

ד"ר אור בסוק שירת בסנגוריה הצבאית וכיום הוא חבר סגל באוניברסיטת נוטינגהאם, בריטניה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ