נגיף הקורונה חושף את ערוות האדריכלים

מאמרה של נעמה ריבה "האם תם עידן המשרדים?" ("גלריה", 24.3) צופה כי השפעת תקופת הקורונה על עבודה מהבית תביא להתרוקנות בנייני המשרדים. בנוסף לכך — מתברר כי כמות בנייני המשרדים המתוכננים בערי ישראל חורגת בהרבה מהדרישה הצפויה. האדריכלית סיגי בארי, מנהלת אגף פרויקטים לאומיים באגף לתכנון אסטרטגי במנהל התכנון, מכנה את תופעת האינפלציה במשרדים Purple Wash — בעקבות הצבע הסגול המציין שטחי תעסוקה בתוכניות עירוניות. כתבתה של ריבה, המציגה בעיה תכנונית רצינית אינה מבליטה את העובדה העיקרית בסיפור — תכנון מתחמי תעסוקה כגטאות מנותקים מהעיר, בניגוד לכל עקרון תכנוני של עירוב שימושים.

לפני כחמישים שנה פותח בארה"ב דגם תכנוני חדש למסחר — הקניון. הרעיון היה למקם קומפלקס ענק של חנויות מחוץ לעיר, מקום נגיש, המספק חניה חינם בשפע ומכיל את כל סוגי המסחר הקיימים. הרעיון תפס תאוצה ובכל העולם הוקמו קניונים לתפארת. כעבור מספר שנים, עם עליית רמת החיים נדדו הקניונים בחזרה לעיר, תוך אספקת חניה בתשלום. כיום, הקניונים שנבנו מחוץ לעיר בארה"ב עומדים שוממים ריקים ועזובים. יש סיכוי לא רע שזה מה שיקרה ביום מן הימים לגטאות מתחמי התעסוקה שנבנו מחוץ לעיר. לדברי ריבה, בארי מודה שגם במינהל התכנון הממסדי מבינים שחישובי הארנונה אישרו עיוותים בהקף שטחי התעסוקה בגלל דרישות הרשויות המקומיות. במצב בו ארנונה מבתי עסק רווחית כל כך לעומת ארנונה ממגורים.

כדאי לעשות כאן פסק זמן ולהסביר את תופעת גטאות שטחי התעסוקה שבעשורים האחרונים נבנו בכל ערי המדינה. בשנות ה-80 של המאה הקודמת החל ביקוש רב למשרדים באזור המרכז. בתקופה זו אזור נתיבי אילון היה מיועד בתוכנית המתאר לתעשייה, ובניני משרדים לא נכללו בקטגוריה זו. לעיריית תל אביב לקח עשור לקלוט את הדרישה ולשנות את יעוד התוכנית. בעשר שנים אלה פתח ראש העיר רמת גן, צבי בר, את מתחם הבורסה לכל יזם, הפך את אזור התעשייה הקיים לגיבוב משרדים ללא כל תכנון, גבה מס שבח וארנונה גבוהה והפך את העירייה מפושטת יד לאחת העיריות העשירות ביותר. תוך זמן קצר, כל עירייה המכבדת את עצמה חיסלה שטחי חקלאות מחוץ לעיר ומילאה אותם במשרדים — ללא כל הגיון אורבני, נגד כל תכנון ארצי או עיקרון של עירוב שימושים, ותוך "שתיקת כבשים" מוחלטת של ארגוני תכנון הערים והאדריכלות.

עירוב שימושים איננו בניין מגורים שבקומת העמודים שלו ממוקמת חנות. עירוב שימושים הוא רחוב אבן גבירול בתל אביב המכיל מגורים, מסחר, משרדים ומבני ציבור, והופך כביש באורך של קילומטר וחצי לרחוב השוקק ביותר במדינה. עירוב שימושים הוא תל אביב — שהתערובת בין כל השימושים הקיימים בה מקיף את כל רחובותיה והפך אותה לעיר ללא הפסקה. זוהי העיר היחידה שאני מכיר שבעצם אין לה מרכז. היא כולה מרכז אחד גדול וסואן, ובימים כתיקונם, כשאין קורונה, הביטוי "שוקקת חיים" מתאים לה ככפפה ליד.

כשלוקחים עיר כמו נתניה, שהיה לה רחוב ראשי שנמתח משכם דרך טול כרם וחדר לעיר עד לחוף הים, והיווה את מרכז העיר, ומחליפים אותו במתחם איקאה, מעבירים לשם את בניין העירייה, יוצרים מפלצת משונה של עיר שליבה נמצא מחוצה לה.

יש סיכוי שהקורונה תדלדל את המתחמים האלה. אנשים ירצו לחזור למקום שבו מקומות העבודה, החנויות ובתי הקפה הם חלק מהבליל הזה שיוצר עיר. זה היה קורה בין כה וכה, והקורונה רק האיצה את התהליך.

הכותב הוא הוא אדריכל, מרצה בכיר לשעבר בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, חתן פרס רכטר