האם החורבן הכלכלי היה שווה 0.55%?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוק הכרמל הנטוש בתקופת הסגר. עוד מעט יתפזר הערפל
שוק הכרמל הנטוש בתקופת הסגר, תל אביב. עוד מעט יתפזר הערפלצילום: מוטי מילרוד

אדריאנו טרוויזאן, תושב כפר קטן באיטליה, היה כנראה החולה הראשון באירופה שמת מקורונה. הוא גם היה חולה הקורונה הראשון בכפר מגוריו. כשבועיים לאחר מותו, הוחלט לערוך בדיקת קורונה לכל 3,341 תושבי הכפר. קרוב ל-3% מהם נמצאו חיוביים – 89 מהנבדקים – וכמחציתם היו אסימפטומטים. בדיעבד, היתה זאת העדות המעֵין-מחקרית הראשונה על היחס שבין כלל הנדבקים למאובחנים: עשרות נדבקים למאובחן אחד. בהמשך, הוערך היחס באיטליה בסדר גודל של 30 עד 35.

היחס שבין מספר הנדבקים האמיתי למספר הנדבקים הידועים מאפשר לתקן את שיעור התמותה המחושב כיום. לדוגמה, ב-13 למאי דווח באיטליה על 222,104 חולים מאובחנים ו-31,106 מתים, שיעור תמותה של 14%. אם מספר הנדבקים גדול פי 30, שיעור התמותה האמיתי הוא 0.47% (14/30). היחס הקריטי הזה, שמאפשר להעריך את שיעור התמותה האמיתי מקורונה באמצעות חלוקה של שיעור התמותה בקרב החולים הידועים, הוא "המחלק הנעלם" בכל מדינה. אין צורך להכביר מלים על חשיבותו.

בחודשיים האחרונים הצטברו מחקרים שניסו להעריך את המחלק הנעלם במקומות שונים בעולם. רובם השתמשו באותה שיטת מחקר:

1. בדיקת קורונה במידגם של תושבים באוכלוסייה שגודלה ידוע (לדוגמה, מדגם של 500 תושבים באוכלוסיה בת 100,000 תושבים)

2. מציאת מספר הנדבקים במדגם (לדוגמה, 10)

3. חישוב אחוז הנדבקים במידגם (2%= 10/500)

4. חישוב מספר הנדבקים המשוער באוכלוסיה הכללית על פי אחוז הנדבקים במידגם (2,000= 2% * 100,000)

5. חלוקת מספר הנדבקים המשוער באוכלוסיה הכללית (2,000) במספר המקרים המאובחנים באותה עת. למשל, אם מספר הנדבקים המשוער הוא 2,000 ומספר המקרים המאובחנים הוא 1,000, המחלק הוא 2. ואם אובחנו רק 100 באוכלוסיה, המחלק הוא 20 (2,000/100).

הטבלה מציגה מספר מדינות בהן בוצעו מחקרים להערכת המחלק הנעלם. חלק מהמידגמים נלקחו מאוכלוסיות קטנות ואינם מהווים מידגם סדור של המדינה כולה. יחד עם זאת, אין סיבה להניח שכולם מוטים שיטתית. אם סידרי הגודל של המחלק אכן אופיינים לכל מדינה בטבלה, שיעור התמותה מקורונה נע בטווח של 0.14%-1.13%. הממוצע בסדרה הקטנה הזאת הוא 0.55%.

היחס בין נדבקים למאובחנים עדיין אינו ידוע בארץ. אם היחס קטן מאד, למשל 2, שיעור התמותה מקורונה הוא 0.8%. אם היחס הוא 10, שיעור התמותה צונח ל-0.16%. מכיוון שהתמותה הכללית בארץ היא כמחצית מהתמותה הממוצעת של המדינות בטבלה (אוכלוסיה צעירה בישראל), אפשר לשער ששיעור התמותה האמיתי אינו עולה על 0.3%, שפרושו מחלק בסדר גודל של 5 (0.3 = 1.6/5). מחלק שכזה מתורגם לכ-80,000 נדבקים (כ-1% מהאוכלוסייה). צוות המומחים המייעץ למל"ל סבר בשעתו כי אין מקום לערוך בדיקות סקר באוכלוסייה, החלטה שגוייה בדיעבד בארץ ובעולם, שמנעה הערכה של שיעור התמותה האמיתי. באחרונה דווח על תוכנית נרחבת ומבורכת לבדיקת חשיפה לנגיף באמצעות 100,000 בדיקות סרולוגיות. המחלק הנעלם יוודע בקרוב.

טווח התמותה המתוקנת (0.14%-1.13%) אינו לוקח בחשבון הבדלים רבים בין המדינות, ביניהם התפלגות הגיל ושיעור מחלות רקע. משתנים אלה ואחרים באים לידי ביטוי, למשל, בהבדלים בשיעור התמותה הכללית. בעמודה הימנית של הטבלה מוצג תיקון סטטיסטי לפיו מידת השונות בשיעור התמותה מקורונה קטן יותר (טווח: 0.09%-0.86%).

רבים ימהרו להשוות את הממוצע המתוקן שחושב כאן (0.55%) למספר הידוע של תמותה ממוצעת משפעת עונתית (0.1%). ההשוואה מורכבת יותר. ראשית, אין זה ממוצע משוקלל הלוקח בחשבון את גודל המדינות וגודל המדגמים, ובוודאי שאין זה ממוצע עולמי, וגם לא מדגם מייצג של מדינות העולם. למשל, שיעור התמותה העולמי המחושב, נכון ל-17 במאי, עומד על 6.6% לעומת ממוצע של 7.8% במדינות המיוצגות בטבלה.

שנית, אחוז גבוה ביותר של תמותת הקורונה, 80-90%, מרוכז בחולים בני 65 ומעלה. כמחצית מקורבנות המגפה במדינות רבות התגוררו בבתי אבות. גם שפעת עונתית גובה מחיר דמים גבוה יותר בקשישים, אבל היא אינה חסה על אף קבוצת גיל. מחלות דמויות שפעת נוטות להפיל קורבנות בשני הקצוות של התפלגות הגיל, בעוד שקורונה פוגעת רק בקצה העליון. שיעור התמותה מקורונה בצעירים וילדים נמוך ביותר, ולפעמים קרוב לאפסי.

שלישית, במגפת השפעת של 2009, 87% מהמתים בארצות הברית היו בני 65 ומטה ושיעור התמותה היה גבוה יותר בגילאים צעירים – תמונה הפוכה לקורונה. השוואת שיעורי תמותה ממוצעת בין קורונה ושפעת מייחסת משקל שווה למוות מקורונה של חולה בן 90, שתוחלת חייו קצרה, למוות משפעת של חולה בן 20, שחייו לפניו. בבוא היום יהיה ניתן להשוות את שיעור התמותה בכל קבוצת גיל.

המחקרים שבבסיס המאמר אינם חסינים מפני ביקורת: חלק מהמדגמים אינם גדולים, ושכיחות הנדבקים היתה נמוכה (1%-12%). לפיכך התוצאות רגישות לשגיאות, ביניהן מדגם שאינו מייצג וטעות בתוצאת הבדיקה: תוצאה חיובית שגוייה לנגיף, או תוצאה שלילית שגוייה. קיימת הטייה גם בספירת המתים בשל רישום לא מדוייק של קורונה כסיבת מוות.

לבסוף, הוצגו כאן מספרים שמרניים (נמוכים יחסית) של המחלק הנעלם. מחקרים אחרים מציגים עשרות רבות של נדבקים לכל חולה מאובחן, בעוד שלפי שעה נדירים הדיווחים על מחלק נמוך מ-5. על פי אתר הניטור העולמי נספרו בעולם (נכון ל-17 במאי) 312,902 מתים מקורונה, מסך של 4,717,009 מאובחנים, שיעור תמותה עולמי מחושב של 6.6%. אם המחלק הנעלם העולמי הוא בסדר גודל של 10, שיעור התמותה האמיתי הוא 0.66%. ואם המחלק הוא 20, השיעור האמיתי הוא 0.33%. סך המתים מקורונה בעולם נמצא בטווח המתים השנתי ממחלות דמויות שפעת המדווח על ידי אירגון הבריאות העולמי (290 אלף - 650 אלף  מתים בשנה).

בחצי הכדור הצפוני המגפה נמצאת בשלב הדעיכה. הערפל יתפזר בקרוב – גם מעל היקף החורבן הכלכלי שהביא העולם על עצמו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ