קול לבנט = קול לנתניהו

רוית הכט
רוית הכט
נפתלי בנט בכנסת
רוית הכט
רוית הכט

"התפישה שלי כמנהיג בישראל לשנים הקרובות... שבשנים הקרובות הייתי שם בצד פוליטיקה, כולל דברים מאוד חשובים (כמו) סיפוח ומדינה פלסטינית. יש רק שלושה דברים שהממשלה צריכה להתמקד בהם: להשתלט על הקורונה, לעשות שיקום אדיר של הכלכלה ולאחות את הקרעים בעם". את הדברים הללו אמר אתמול נפתלי בנט בראיון לגלי צה"ל.

האמירה הזאת אמנם עוררה את זעמם של המתנחלים ("חוצפן ושרלטן", אמר לי גורם במועצת יש"ע, שבנט פעם הנהיג אותה), אבל מה שבנט עושה ברור לכל ילד. כשאפתן בלתי נלאה הוא אימץ את הקורונה כדי לממש חלום ישן: לנפץ את תקרת הזכוכית המגזרית, ולהחליק את מפלגתו הקיצונית בגרון הישראלי.

בנט לא לבד באסטרטגיה הזאת — מנסים אותה גם אנשים כמו עֹפר שלח ורון חולדאי, שמדברים על חוזה אזרחי חדש לנוכח מצוקות הקורונה, הגוברות על סוגיות אחרות שבמחלוקת. אלא שבניגוד לשני אלה, שעמדתם השמאלנית מובחנת ומדוברת והתנגדותם לשלטון נתניהו היא חלק ממערכת ההפעלה הגלויה שלהם, בנט מסתיר יותר משהוא מגלה.

פרק 134

נפתלי בנט: זו תקלה מהחמורות בתולדות ישראל. צריך עוד סגר ולהתחיל מחדש

הוא לאו דווקא מנסה להסתיר את עצמו. הביטוי "זאב בעור של כבש" גדול עליו. כמו נתניהו, הוא לא ימני כל כך וגם לא אידיאולוג כל כך. כמו נתניהו הוא בעיקר חסיד של הצלחה וצבירת כוח, כפי שהעיד, בלשון גסה יותר, הגורם המצוטט למעלה. ההסתרה היא של מי שנמצא מאחוריו ב"ימינה" — למשל, מספר 3, בצלאל סמוטריץ' ("תוכנית ההכרעה"); מספר 10, אורית סטרוק (שאמרה אחרי הרשעת בנה בתקיפה פלסטיני: "בשונה מבית המשפט, שהעדיף להאמין לעדים הערבים, אנחנו מאמינים ובטוחים בחפותו של צביקי"); מספר 11, מוטי יוגב (D–9 על בג"ץ).

בנט מסתיר בעצם את הלחם והחמאה האלקטורליים שלו — הימין העמוק, המתנחלים, בהם כאלה שתומכים במדינת הלכה ובטרנספר של ערבים, מרצון או שלא, ומתייחס אליהם כמי שנמצאים בכיסו. למי הם כבר יכולים להצביע, לאיתמר בן גביר? מצד שני, הם מונעים ממנו להגיע לאן שהוא רוצה. הקורונה מבחינתו היא הזדמנות למימוש הפנטזיה ללכת עם ולהרגיש בלי.

בנט מחביא גם את העובדה שהוא בעצם שושבין של ממשלת נתניהו הבאה. באותו ראיון סירב בנט לענות על השאלה האם יישב או לא יישב בממשלה עם נתניהו. למול השאלות החוזרות ונשנות של המראיינים, קרן מרציאנו וספי עובדיה, הוא גייס את מצוקת מדריכות הפילאטיס שבה הוא עסוק כעת, והגדיר את עצמו כ"אדם שמייצג את הציבור הישראלי שנאנק", ועל כן לא דן כעת בפוליטיקה קטנה.

גם אם יתגבר על המכשול האדיפלי וייצא "על אמת" מול נתניהו, שמתמחה בשתייתו העקבית מדי בחירות, גם אם יגיע למו"מ קואליציוני כראש מפלגת ענק, הסיכוי שיקים ממשלה ללא הליכוד אפסי. יועז הנדל, שעשוי לחבור לבנט עם שותפו צביקה האוזר (ושלושת מצביעיהם), ניסה לאחר שתי מערכות בחירות למשוך את בנט ושקד לממשלה בראשות בני גנץ, כדי להימלט מאימת ממשלה הנשענת על הערבים. זה לא קרה אז, וגם לא יקרה עכשיו. החרדים לא ינטשו את נתניהו, וכל ממשלה חלופית שכוללת את ימינה, ליברמן ומרצ תוך הישענות על הרשימה המשותפת, ריאלית כמו שעטת חדי קרן במורדות יצהר.

אם כך, יידע כל מצביע מרכז שמתפעל מחביבותו ונמרצותו של הפוליטיקאי אשר תמיד בונה מדיניות צללים דווקא למשרד או לתפקיד שהוא לא נמצא בו — ויידע גם כל מצביע ימין שמאס בנתניהו — שקול לימינה של בנט הוא למעשה קול לממשלת ימין בראשות נתניהו. ואם זו הכוונה — אז למה לא להצביע כבר למקור?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות