אז בואו נשווה בין מראענה לבן גביר

חן ליברמן
מראענה. ממה קהל היעד של העבודה מפחד יותר — מערבייה שאינה עומדת בצפירה או מממשלה נוספת בראשות נתניהו?
חן ליברמן

לבנימין נתניהו ולדוברי מחנה הימין יש תשובה פשוטה לפשר הברית שכרתו עם איש הימין הקיצוני והעליונות היהודית איתמר בן גביר: אבתיסאם מרעאנה.

ממספר 7 ברשימת העבודה קפצה מרעאנה למספר 1 בדף המסרים של מחנה "רק ביבי". איך שמהּ אמור להסביר את חלקו של ראש הממשלה בסלילת דרכם של כהניסטים לכנסת? הוא לא. אך כשהתשובה האמיתית היא שנתניהו אינו בוחל בדבר כדי לחלץ את עצמו ממשפט, עדיף ללכת על טקטיקת "תראו, ציפור לא־ציונית".

השם של מרעאנה שימושי גם לכלי התקשורת. כשאנשי ביבי באים לאולפנים הם נשאלים על הסכם העודפים עם איתמר בן גביר, וכשאנשי "רק לא ביבי" מתראיינים הם נשאלים אם יקימו קואליציה עם מפלגה שיש בה מועמדת שאיננה עומדת בצפירה. ובכן, אם מתעקשים, בואו נשווה:

ב–2010, כשמרעאנה החלה ללמד קולנוע וטלוויזיה ב"בצלאל", לבן גביר כבר היו יותר מ–40 כתבי אישום. הוא הורשע בעבירות של התפרעות, הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור. האמת, גם העבר הפלילי של מרעאנה אינו נקי: הוגשה תלונה נגדה, לאחר שהתפרצה לשידור במסגרת מחאת התסריטאים. הלאה: בשעה שבן גביר, בוגר תנועת כך הגזענית, חבר למפלגת "נעם" ההומופובית, מרעאנה ביימה סרטים על חיי נשים בחברה הערבית ומאבקיהן.

בן גביר בראיונותיו האחרונים מציג גרסה מתונה; הוא טוען שהוא אינו שונא את כל הערבים, וגם הסיר מעל הקיר את תמונת הרוצח ברוך גולדשטיין. ועדיין, הוא תומך בגאווה בטרנספר למי שאינו נאמן למדינה, ורק לפני שנתיים עדיין הילל את הרב מאיר כהנא באירועים לזכרו.

מרעאנה, שכבר התנצלה על חלק מאמירותיה, נשפטת כקיצונית לא על סמך עמדות שהיא מקדמת היום, אלא בגלל פוסטים או תגובות על פוסטים מלפני שנים. באחד מהם אמרה, שהיא המשיכה לנסוע בזמן הצפירה ושהדקות שבהן היה הכביש ריק היו דקות מופלאות. מדובר בתגובה מלגלגת ואינפנטילית, אך לאחר יותר מעשור של רשתות חברתיות כדאי להכיר בעובדה, שלפוליטיקאים הצעירים יותר יהיו כמה שרידים מביכים בהיסטוריה האינטרנטית שלהם. התפקיד של תקשורת אחראית הוא לתת פרופורציות ולהבדיל בין פוסטים ישנים ובין דברים הכתובים במצע עדכני, למשל: "עוצמה יהודית תפעל להוצאת אויבי ישראל מארצנו... עם ישראל שב לציון, ואויבי ישראל שבים לארצות המוצא".

מילא הימין, שעושה סיבוב על מרעאנה, אך מה על אנשי מפלגת העבודה שמיהרו להסתייג מעמדותיה הרדיקליות, מפני שאינן מתאימות למפלגה של יצחק רבין ושמעון פרס? כנראה הם רוצים שהמפלגה של רבין ופרס תישאר מתחת לאחוז החסימה, כמו שהיתה עד לפני שבועות אחדים — עד הפריימריז, שמרעאנה נבחרה בהם בקולותיהם של אלפי מתפקדים חדשים.

במקום להתנער ולהתנצל, על אנשי העבודה לשאול את עצמם אם קהל היעד שלהם מפחד יותר מערבייה שאינה עומדת בצפירה, או מממשלה נוספת בראשות נתניהו? ועוד דבר שכדאי להם לזכור לפני שהם יורים בנגמ"ש הפצפון שלהם: לולא היה לימין התירוץ של מרעאנה כדי להצדיק את הברית עם בן גביר, הם היו ממחזרים תשובה אחרת: היבא יזבק.

הכותבת היא עיתונאית, כתבת "המקור" בערוץ 13

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות