בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קודם תגיעו לשוויון

אין מקום לחגיגות סולידריות יהודית-ערבית לפני יישום מסקנות ועדת אור

תגובות

הצעת ועדת השרים בראשות יוסף לפיד, שמונתה ליישם את דו"ח ועדת אור, לקיים חג חדש - יום סולידריות יהודי-ערבי - מסיטה את דעת הציבור מן העיקר. הצעה זו מחזירה אותנו עשרות שנים לאחור, לזמן שבו חשבו בעלי הכוח כי אפשר להסתיר מן האזרחים את הפערים בין יהודים לערבים באמצעות חגיגות של דו-קיום ואחוות עמים. תקופה זו חלפה מן העולם האזרחי בישראל ופינתה את מקומה לשיח גלוי, ישיר וממוקד בעיקר - שוויון מלא בין יהודים לערבים. לכן, לפני שהממשלה מציעה לחגוג את הסולידריות בין האזרחים, עליה ליצור את תנאי השוויון ביניהם.

על פי הידיעה ב"הארץ" ("ועדת לפיד תציע חג חדש: יום סולידריות יהודי-ערבי", מאת יאיר אטינגר, 1.4), בסיס היוזמה לאותן חגיגות נעוץ באחת ממסקנות ועדת אור ולפיה יש להוסיף "אירועים וסמלים ממלכתיים שכל האזרחים יוכלו להזדהות עמם". ואולם, בתנאים ההיסטוריים והפוליטיים שנוצרו כאן אי אפשר להתחיל דווקא בזאת. המסקנות המערכתיות של ועדת אור מתייחסות לשני ההיבטים העיקריים של משאבי המדינה, האמורים להתחלק שווה בשווה בין האזרחים ללא כל אפליה: 1. משאבים חומריים: תקציבי המדינה לתשתיות התפרנסות, כגון אזורי תעשייה, וגם הקצאות לתשתיות הבריאות והחברה. 2. משאבי התודעה של המדינה, שאינם נראים בעין אך מורגשים היטב. בין השאר כלולים בהם שמות ההרים, העמקים, הצמתים, השפה שבה כתובים שלטי הדרכים, הימים המיוחדים בלוח השנה של המדינה - וגם הטקסים.

עשור שלם של מאמץ ממשלתי מקיף נחוץ כדי להגיע אל היעד שהציבה ועדת אור. מאמץ זה מצריך תכנון שקול ומציאותי, שיחייב את כל ממשלות ישראל בעתיד הקרוב. ואף אין להוציא מן החשבון פנייה לסיוע ממדינות אחרות במהלך הזה. המדינה, מצדה, תצטרך להקצות לכך משאבים חומריים רבים ומאמץ תודעתי. אלא שאי אפשר להתחיל מאמץ זה דווקא מחגיגות הסיום.

ארגוני החברה האזרחית אינם משלים את עצמם: למרות האימוץ המהיר של מסקנות ועדת אור, ממשלת ישראל לא הפכה עדיין את הנושא לפרויקט לאומי. ועדת לפיד משקפת נאמנה את הרוח הכללית של הממשלה, אך זו אינה מעודדת. לכן תפקידם של ארגוני החברה האזרחית, מחד גיסא, ושל הכנסת, מאידך גיסא, הוא ללחוץ על הממשלה ליישם את המסקנות במלואן.

היה אפשר לצפות שגורמים בוועדת לפיד ירצו לטרפד כל יישום של שוויון בין יהודים לערבים, ואולי זו הסיבה שההסכמה הראשונה בין חברי הוועדה היא דווקא להתחיל מן הסוף: חגיגות הסולידריות. כעת, משידחו האזרחים הערבים את הניסיון לכפות עליהם טקסים וחגיגות טרם זמנם, ינפנפו בכך המטרפדים מקרב חברי הוועדה, כאילו זו הבעת אי-נאמנות למדינה, ויתרצו בכך את אי הקצאת המשאבים החומריים.

מסקנות ועדת אור מאפשרות לצאת מן המעגל הסגור הזה: הממשלה תתחיל תוכנית של עשור שנים לסגירת הפערים בין היהודים לערבים בישראל, מן המסד החומרי ועד לטפחות הטקסים, ולא להיפך. לממשלה הרוצה בכך יש אינטרס לגייס את תמיכתם של האזרחים היהודים והערבים כאחד למהלך. לכן עליה לבוא אל האזרחים מדי שנה, לדווח על הישגיה ועל מחדליה בהשגת שוויון בשנה החולפת, והתייחסויות האזרחים יירשמו כהערות ותיקונים למהלכי הממשלה.

דיאלוג זה יתקיים במשך שבוע בשנה, "שבוע השוויון". רק כעבור חמש השנים הראשונות, אם יהיו הישגים ראויים לציון, יהיה מה לחגוג. ואז יהיה אפשר לקיים טקס כזה או אחר. עד אז - הממשלה צריכה לעמול קשה ולהזיע כדי לרכוש את אמונם של האזרחים הערבים במדינה, ואת אמונתם של האזרחים היהודים כי אפשר וכדאי לחיות בשוויון מלא עם הערבים.

הכותב הוא מנהל שותף של עמותת "סיכוי" לקידום שוויון אזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו