בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הישג שהוא הפסד

תמיכה מתקנת בספורט נשים תזיק בטווח הרחוק לספורט בכלל

תגובות

פסיקתו התקדימית של בית המשפט העליון, לפיה על הרשויות המקומיות להגדיל את תמיכתן בקבוצות ספורט נשים פי 1.5 ביחס לקבוצות הגברים עשויה לחולל מהפכה בכל הקשור לתמיכתן של רשויות מקומיות בספורט הייצוגי, אך בה בעת באופן פרדוקסאלי, עשויה להמיט אסון על הספורט הנשי במדינת ישראל.

מאבקן לשוויון של קבוצת כדורסל הנשים א"ס רמת השרון, שהחל בסוף שנות השמונים בקול ענות חלושה והסתיים בימים אלה בקול תרועה רמה, הוא מקרה קלאסי בו עדיף להיות חכם מאשר צודק. אין חולק שהמאבק ראוי וחשוב ואף מהווה ציון דרך משמעותי במאבקן של נשים לשוויון בחברה בכללותה, אך החלטת השופט אליעזר ריבלין תזיק לספורט הישראלי בכלל ולספורט הנשי בפרט, שכן בבחינה מדוקדקת שלו הוא יותר הפסד מאשר ניצחון.

המאבק המקביל לשוויון בספורט האמריקאי חגג לפני שנתיים 30 שנה להחלטה על שיוויון מלא בהקצאת המשאבים לספורט הנשי באוניברסיטאות ובמכללות. תיקון מספר 9 קבע בשנת 1972 כי בכל מוסד להשכלה גבוהה בארה"ב, שממומן מכספי המדינה, תוקם מסגרת ספורט נשית לכל מסגרת מקבילה גברית. תיקון זה הוא אחד מהתקנות המפורסמות ביותר במחקר המיגדרי לשוויון בין המינים, ובהחלט עזר למרבית ענפי הספורט הנשיים בארה"ב. אך תיקון מס' 9 היה אחראי בדיעבד לסגירת הכי הרבה מחלקות ספורט בתולדות האוניברסיטאות בארה"ב שלא עמדו בנטל המימון השווה.

רשות מקומית, כמו עיריית פתח תקווה, לדוגמא, המסייעת לשתי קבוצות ליגת על בכדורגל, ולקבוצות כדורסל וכדוריד בליגות הבכירות, תאלץ לפי החלטת בג"ץ, להגדיל את תקציב סיוע הספורט שלה בכלפחות 150%. בימים שבהם רבות מהמועצות המקומיות מתקשות לשלם את משכורות עובדיהן לא זו בלבד שהתקציב לא יגדל, הוא יפחת באופן משמעותי ולעיתים אף יופסק לחלוטין.

כל זאת בימים שבהם רשויות מקומיות נדרשות לספק הסברים על סיוע מופלג לקבוצות ספורט עירוניות, המשלמות הון עתק לשחקנים זרים שזיקתם לעיר או למחוז קלושה, על חשבון הפניית משאבים לחינוך, לתרבות או למאבק בפשע.

הספורט נהפך ברבות השנים לבעל משמעות אישית, חברתית, כלכלית, פוליטית, מקומית ואף בינלאומית ברבות ממדינות העולם. אך בשנים האחרונות הוא נהפך בעיקר לתעשייה אדירה המגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. במגזר בו אף קבוצת ספורט נשים מקצוענית לא הצליחה לכלכל את עצמה לאורך זמן, ובוודאי לא להרוויח, קל להבין מדוע הספורט נחשב במרבית מדינות העולם לשמורה גברית בעיקרה. בשמורה זו, רבות מהקבוצות נסמכות בחלקן על תקציבים מוניציפאלים. קשה לראות איך רבות מהן יסתדרו ללא סיוע שאמור להתחלק בצורה מעוותת.

מספר ענפי הספורט הגברי ומועדוניו בישראל גדול פי כמה ממקבילותיו הנשיים, והפער במספר הצופים גדול אף יותר. גזרה שווה, ואף מועדפת, על כלל ענפי הספורט בישראל היא טעות שלא לוקחת בחשבון כי לא ניתן להפריד את הספורט על מגוון צורותיו, מההקשר הפוליטי, הסוציו-האקונומי והתרבותי, שבהן הוא מתרחש.

אין צל של ספק שהספורט הנשי זקוק לעידוד, תמיכה ואולי אף עדיפות בחלק מהמקרים. אך העדפה גורפת, שאינה מבוססת על קריטריונים ברורים, עלולה לגרום נזק בטווח הארוך שעולה על התועלת. כספורטאיות, אמורות בנות רמת השרון לדעת שאין דבר רגעי יותר מהישג (ספורטיבי) וממושך יותר מהזיכרון שלו. לפעמים גם הניצחון המשכנע ביותר לא ימנע ירידת ליגה.

ד"ר יאיר גלילי הוא סוציולוג וראש לימודי תקשורת וספורט במכללה ע"ש זינמן במכון וינגייט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו