בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשיבותו של תרגום בפוליטיקה

תגובות

בימים שבהם מציינים 150 שנה להולדת הרצל כדאי להבהיר, כי הרצל לא כתב בחזונו על "מדינה יהודית" כי אם על "מדינת היהודים".

בגרמנית, השפה שבה נכתבו הדברים, יש בין הדברים הבדלה ברורה, ושוני רב במשמעות. הראשון, Der Judische Staat, מציין אופי או תכונות, השני, Der Judenstaat, מציין בעלות או שייכות.

האשמים באי-הבחנה זו הרווחת כיום בישראל הם עורכי החדשות של "קול ישראל" בראשית ימי המדינה, באשר זו היתה תחנת השידור היחידה והכל ראו בה סמכות בענייני ניסוח ולשון.

הייתי באותם הימים עוזרו של ד"ר ברוך ברגר (הראל), הלשונאי של הרדיו. בפיקוחו כתבתי דפי הדרכה לעורכים ולקריינים. כאשר נתקלנו בשאלות של דיוק בניסוח, הבהרנו לאנשי החדשות מהי הלשון הנורמטיווית שעליה חשבנו לנכון לשמור בשידור הציבורי.

באחד מדפי ההדרכה האלה כתבתי: "המסמך הסיני" הוא מסמך הכתוב סינית. אם רוצים לומר שזהו מסמך של סין, יש לומר "המסמך של סין". זאת על פי מקורות המקרא והעברית כפי שנכתבה עד סוף עידן הספרות הרבנית המוקדמת.

אלא שבמחלקת החדשות היו אז עורכים בני אוריין מובהקים, אך ממזרח אירופה ובלי ידע יסודי בשפה הגרמנית. הם גזרו את דעתם מן השפה האנגלית, שבה אין הבדל בין The Chinese letter לבין The letter by China. במהדורות החדשות התעלמו אפוא מקביעת הלשונאי, וכך התבלבלו ואוחדו גם המושגים "מדינת היהודים" (כפי שכתב הרצל) ו"מדינה יהודית" (כפי שנאמר בחקיקה אחרי הקמת המדינה).

הרצל הביע במפורט את דעתו על אופי המדינה העתידה לקום. אולם מעולם לא כינה אותה "מדינה יהודית", כפי שעשה מאוחר יותר המחוקק הישראלי. לגביו היתה אמורה לקום "מדינת היהודים", ולכל ברור מה הכוונה.

בהקשר זה כדאי להזכיר עוד תרגום אחד חשוב ביותר הנוגע לאושיות חיינו כיום: בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242 משנת 1967 נאמר בנוסח האנגלי, שישראל חייבת לבצע "Withdrawal from territories", שנתפסו במלחמת ששת הימים. כלומר, נסיגה "משטחים" אך לא מכל השטחים.

אולם בשפה הצרפתית, שגם היא שפה רשמית באו"ם, אין הבדלה כזאת. נאמר: "des territoires" - צירוף מלים שאפשר לתרגמו גם "משטחים" וגם "מהשטחים". ומכאן חילוקי דעות יסודיים בין מדינות, המהדהדים בעולם עד היום.

עמוס בן-ורד

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו