יאיר אסולין
יאיר אסולין

שעה אחרי יום הכיפורים, אבא שלי, במכנסיים קצרים וגופיה, התחיל לבנות את הסוכה. רץ ממצווה למצווה. עישנתי מקטרת במרפסת והסתכלתי עליו. נזכרתי בשכנה שהיתה באה אלינו כדי להכין שרשראות לסוכה מעיתונים ישנים (והפסיקה כשההורים שלה קנו סוכה משלהם), וחשבתי לעצמי שיש משהו רומנטי בחג הזה, החג של ראשית הסתיו. אחר כך הסתכלתי במוטות הברזל החלודים וב"סכך לנצח" ונזכרתי ברעיון של הרב קוק שהסוכה מסמלת ביטחון, כלומר, בניסיון להסביר איך ייתכן שכמה מוטות ברזל מסמלים ביטחון יותר מהבית שממנו אנחנו מצווים לצאת. הרעיון שלו אומר שביטחון, כלומר, רוגע, כלומר, היכולת לחיות חיים נורמליים, אינו נובע מהחומר, מהברזל, מצבירת רכוש אלא דווקא מהאמונה, מהשלמות הפנימית, מהרוח.

דחסתי את הטבק שבמקטרת וחשבתי על הרעיון הזה, שבז למחשבה הפשטנית כל כך שמה שבפנים (כלומר, רוח) לא כל כך חשוב כל עוד הוא מוקף בטנקים וטילים (כלומר, חומר). חשבתי על זה שאם במקום לבלבל את המוח על לאומיות יהודית ריקה מתוכן, היו לוקחים את הרעיון היהודי הזה - שהוא הרעיון המהותי של סוכות - את הדרישה להרפות לאיזה זמן מהחומר, להבין שלא הוא המקור לביטחון של האדם, לאושר שלו, המציאות הישראלית היתה משופרת יותר.

על כל כך הרבה דברים אפשר להחיל את הרעיון הזה, חשבתי לעצמי בעוד אבא שלי מכה בפטיש שניצלים על פינות הסוכה הצומחת. למשל, על הדיון האם לקצץ בביטחון (חומר) לטובת חינוך, תרבות ורווחה (רוח); על המחאה החברתית שעוד לא שמעתי אותה פעם אחת מוקיעה את הרדיפה החזירית של מעמד הביניים אחרי החומר, תוך כדי זניחה מרצון של הרוח; על טיעוני הביטחון המועלים כנימוק להחזקת השטחים. והרי השחיקה המוסרית (רוח) מסוכנת הרבה יותר. ועוד ועוד.

אחר כך חשבתי עד כמה הרעיון הזה פשוט, צלול, כמעט מובן מאליו. אז בא אבא שלי, "שמעת על התג מחיר?" שאלתי, "גועל נפש", סיננו יחד, "גועל נפש".

הכותב הוא סופר

כתבות מומלצות

איור: עמוס בידרמן

דלתות מסתובבות: הנוטש, החוזרת באופן חלקי והיושב על הגדר

שי ופוטין בבייג'ין, בפברואר. התלות הרוסית בסין גדלה מאז הפלישה לאוקראינה ונתנה לסין מנופי לחץ

סין עשויה לנצח במלחמה באוקראינה, אלא אם המערב יתאחד מולה

סמי ברדוגו. "אין לי דמיון"

סמי ברדוגו מנוכר להומוסקסואליות, למזרחיות ולחיים עצמם

נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. דרעי היה ונשאר המורה הרוחני שלו

לא מת, לא גוסס, ולא בבית חולים: תיק 4000 חי ונושם

מצעד הדגלים באזור שער שכם, בשנה שעברה. מה יחשבו אזרחי ישראל הערבים אם הממשלה תמנע מאזרחי היהודים לחולל ברחבת שער שכם תוך שירת "מוות לערבים", "שיישרף לכם הכפר" ועוד נעימות באותו הסגנון?

נילחם על זכותו של כל יהודי לקלל את האמ־אמא של כל ערבי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?