אני נשאית הווירוס

אבתיסאם מראענה
אבתיסאם מראענה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבתיסאם מראענה
אבתיסאם מראענה

אני נשאית של הווירוס האיסלמי שמתפשט ומאיים להתפוצץ בכל רגע. אני מודה שמעולם לא שמעתי על הווירוס הזה, אבל אחרי שהקשבתי ל"מילה האחרונה" של הוגה הדעות אברי גלעד, באמת התחלתי להרגיש רע. חום התפשט בכל גופי, דופק הלב שלי השתנה וידיי רעדו. איך אני, שחשבתי את עצמי לבריאה ושוות ערך, מתמודדת עם הבשורה המרה שנפלה עלי ביום יחסית בהיר?

הרפואה המתקדמת במדינת ישראל לא הצליחה עד כה לאבחן את הווירוס הקטלני הזה. אבל "תורת המלך" והרב אברי גלעד, שהתחנך בתחנת רדיו צה"לית, נתנו לי את התשובה למותה של אחותי לפני 12 שנים ולמותו של אבי 5 שנים אחריה – הם היו מוסלמים. כלומר נגועים בווירוס.

באותו הארגון, צבא הגנה לישראל, התחנכה גם חברת הכנסת, מירי רגב. גם היא קיבלה כוחות על והכריזה על אבחון מוקדם יחסית של סרטן השוכן בליבה של מדינת ישראל. סרטן סודני, היא קראה לו, והציעה לטהר ולכרות את הגידול הממאיר, שמאיים לחסל את מדינת "העם הלבן", כפי שהגדירו שר הפנים, אלי ישי.

לפני שבועיים ארזתי את עצמי מבית מגוריי בדרום תל אביב, והלכתי להפגין מול הווילה של מירי רגב בראש העין. רציתי למחות על הגזענות שהפגינה, וכתבתי על הגופייה שלי בשתי השפות הרשמיות, עברית וערבית: "מוות לגזענות". הכיתוב בערבית הסגיר מיד את זהותי, וחייליה של רגב הקיפו אותי מכל צד. קהל תומכיה, רובם ככולם יהודים ממוצא ערבי, קילל אותי בערבית, והציע לי לחזור לעזה. למה לעזה? אני בכלל נולדתי בפרדיס, אבל אותם זה בטח לא מעניין.

כשרגב סיכמה את האירוע בראיון בערוץ 10 היא אמרה: "הגיעו לביתי פעילי זכויות אדם וערבייה". בהיתי ארוכות בפריים והתמקדתי באצבעה המאיימת ובלק בצבע הארגמן, המשוח על ציפורנה של דוברת צה"ל לשעבר. הבנתי שרגב ניפתה אותי ממעמד פעילי זכויות האדם. שוב נותרתי הערבייה המחבלת שהגיעה לביתה בכדי להפריע לה באפיית עוגת הגבינה שתכננה לערב חג השבועות.

בזמן הקצוב שעוד נותר לי לחיות עם הווירוס האלים שבגופי, אני מתכוונת להמשיך לדבר בשפתכם, למלא את חובתי האזרחית, להתיידד עם בנותיכם ולאהוב את הבנים שלכם. רק בדרך הזו נוכל לצאת מהחושך אל האור.

כתבות מומלצות

איור: עמוס בידרמן

דלתות מסתובבות: הנוטש, החוזרת באופן חלקי והיושב על הגדר

יצחק לבני, 2016

מדובר בכישרון מפתיע של סופר גדול. זה הספר שאני הייתי רוצה לכתוב

נעה ודוד שיסל. בזכות הסרט צבי בהחלט מאוד נוכח

"שואלים אם יש קשר לשיסל. אני אומר שאני הבן שלו, וישר עולה חיוך"

ויטמינים ותוספים בחנות פארם

כן, מדובר בסוג של אובססיה. זו רשימת תוספי המזון שאני לוקחת

אלן קאמינג ב"החבר הגאון שלי מהתיכון". כל זיכרון ילדות מחייב בדיקת עובדות

מרענן לראות טאץ' קומי בז'אנר שלא מצטיין בחוש הומור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"