שנא את הרבנות

יאיר אסולין
יאיר אסולין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יאיר אסולין
יאיר אסולין

"אז בעצם, בשורה התחתונה, מה שאתה אומר זה שכולם מושחתים", הוא אמר ותקע בי מבט מדויק. "זה מה שאתה אומר? שהכל במדינה הזאת רקוב? שאין שום נקודה טובה, שצה"ל מושחת והמשטרה מושחתת והממשלה מושחתת וראש הממשלה מושחת ורשת אורט מושחתת, וכולם, כולם, מושחתים? זו התזה שלך?" את המלה "תזה" הוא אמר בבוז. כאילו אני באמת אמרתי את הדברים שייחס לי וכאילו הוא באמת הצליח להפריך אותם על ידי הדיבור הדחוס, המתלהט הזה, שנהנה להפיק את המלים, להגיד אותן, יותר מאשר פשוט לדבר. "זה בכלל לא מה שאמרתי", עניתי לו בקול עייף, אחרי שהוצאתי אוויר בנשיפה ארוכה. "זה אפילו לא משהו שהיה אפשר להבין ממה שאמרתי. מה שאמרתי זה שאזרח, כל אזרח, בטח כזה שמתיימר להיות מוסרי, בטח כזה שמתיימר להכיר בחשיבות של התנהלות מוסרית ובאחריות שלו על העולם, חייב לחשוד בשלטון. שוב, כל שלטון. זה לא קשור לעמדה פוליטית משתנה. זו עמדה קיומית, בסיסית. אי אפשר לחמוק ממנה. הרי אתה מבין שמי שאומר שצה"ל הוא לנצח הצבא המוסרי בעולם בלי קשר למה שהוא עושה, או מי שאומר שמדינת ישראל היא דבר קדוש שלא יכול להתבטל לעולם, אתה הרי מבין שאלה סתם מלים, שאלו אמירות חסרות משמעות. שאין דבר כזה בעולם משהו מוחלט, משהו שהוא לנצח ככה ולא אחרת. אתה הרי מבין את זה, נכון?".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ