הולילנד זה אנחנו


 א. אחרי הכל, הסיפור האמיתי בפרשת הולילנד הוא אנחנו. כל אחד מאתנו כפרט, ואנחנו כחברה. התודעה שלנו. העיסוק באולמרט, בדכנר, ביחסים עם האח וכו', הוא כרגע בגדר פטפוט. הוא לא מוביל לשום מקום. ההוקעה של אולמרט היא מובהקת. כל דבר מעבר יהיה "לרקוד על הדם". גם העיסוק בפסק הדין לא באמת רלוונטי. נכון, אפשר לשאול אם ניתן להרשיע אדם על סמך ראיות נסיבתיות, פסיכולוגיסטיות, בלבד, באם אין צורך ב"ראיה חותכת". אבל גם השאלה הזאת, שהיא בהחלט שאלה משפטית רצינית, לא באמת רלוונטית, לפחות לא באופן המיידי, לאדם מהרחוב. מה רלוונטי לאדם מהרחוב? הוא עצמו, החברה שבה הוא חי. וצריך לומר את האמת: החברה הישראלית, כמו שהיא עולה מפסק הדין ומהדמויות הרבות והמגוונות שהורשעו בו, היא חברה מושחתת. מושחתת באמת.