אל תבכה, רובי

יואל מרקוס
יואל מרקוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יואל מרקוס
יואל מרקוס

כשיושב ראש הכנסת קרא את תוצאות ההצבעה השנייה, המצלמה, שהתמקדה על פניו של ביבי, קלטה אותו פולט בבהלה "אוּ־אה, 63!". הוא קם במהרה לצאת מהאולם, דוחף את הח"כים שבאו לנחמו, חומק בזריזות מה"איום" של חיבוק ונשיקה מריבלין שפניו היו לחות מדמעות. אילו היה אפשר, מן הסתם היה נמלט הביתה או לשדה התעופה לטיסה הראשונה הזמינה לחו"ל. אך הפרוטוקול כבל אותו. בטקס הרשמי בירך את ריבלין כמי שכפאו שד, במלים הכי יבשות שעלו בראשו. הוא התחיל את ברכתו בנחמה, רעייתו של ריבלין, שקודם לכן אמרה לעיתונאים, "מעדיפה שלא לדבר, יש לי פה של ג'ורה". אפשר רק לשער, מה חשבה כשביבי שזר בנאומו עצות כמו "עליך ללכד אל העם". גם אחרי נאומו המאולץ זינק עליו ריבלין בניסיון שני לחיבוקים בסגנון של לוחם ג'ודו. ביבי שוב יצא יבש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ