נעמית מור חיים
נעמית מור חיים

יש לי לא מעט חברות רוסיות. הן בגילאים מגוונים, בעלות משלחי יד שונים, טמפרנטים נבדלים, אמונות סותרות, חלקן בכלל אוקראיניות, חלקן נולדו בישראל, אבל רוסיות הן רוסיות. החל בילנה, שהפקידה בביטוח הלאומי נבחה עליה: "את והילדים שלך לא יהודים. אין כסף בשבילכם. תחזרו למאיפה שבאתם", עבור ללנה, שעדיין נשאלת האם שירתה בצבא בעת בדיקת דרכונים, לאנג'י ההיפראקטיבית, אולגה העצמאית, נסטיה המצחיקה או דנה הפריקית. רוסיות כולן, כלומר חולות על וודקה, מארחות בדיסקרטיות בביתן או במלון, וכמובן אין להן שום טיפת הומור.

הגרועה מכולן היא אותה לנה שכבר הזכרתי. מה עושה את לנה רוסייה כל כך רעה ומעצבנת? ובכן, הודות לשילוב של מזל וכישרון צלחה לנה את פערי הקליטה והשפה, ובמקום לשרוד על הקצה בפריפריה, הריהי משגשגת, מטיילת בעולם ומממנת לעצמה השכלה. כל כך הרבה זמן ומותרות מתאפשרים לבחורה הזאת, שהיא עלולה, לא עלינו, להרים את הראש כשחן מזרחי, המכנה עצמו "בדרן", שומע באולפן המונדיאל כי רוסיה עומדת לארח את המונדיאל הבא ומגיב: "השאלה שלי היא רק איפה היא מארחת, בדירתה או בבית מלון, ובאיזו דיסקרטיות?" לגעיות צחוקם של דידי הררי וחברי הפאנל.

חן הלץ נוהג כאילו גדל במסלול ייחודי ולא נתקל מעולם בלֶנות או נסטיות. מעולם לא התאהב באחת מהן, היה ידיד למי מהן, ואינו מדמיין שיש להן, לאמהותיהן ולבנותיהן רגשות. אך ניתן להבחין כי הלז כן חוּברת במערכת הפטריארכו־ישראלית, לפי יחסו לאשה בזנות כאל מוצר צריכה מסוג מתנת בר מצווה, אבזם או טלפון דור 3. חן מכנה אשה בזנות "מארחת", כאילו אין תכלית הכינוי הזה הלבנת מצפון בלבד, וכאילו מקומו יכירנו בשיחה שאינה במסגרת יחסי סרסור־לקוח־נאנסת בתשלום. בעבורו אשה בזנות אינה טרגדיה אישית וחברתית, שיכולה בהתגלגלות מחרידה של הגורל להיות אחותו. מדובר בנשים אחרות, לא משלנו. לא בשר מבשרנו. ממש כמו מי? כמו הרוסיות כמובן.

מכיוון שחן אינו ה"קומיקאי" הראשון שיצא לי לפגוש, אני מנחשת כי אם היה אתנו כאן, היה מספר שההופעות שלו מלאות רוסיות שנקרעות מצחוק בול בבדיחה הזאת, שיש לו ידידות בזנות שהן סטודנטיות מאושרות, ושגיסתו אוקראינית וקיבלו אותה יפה במשפחה. מכיוון שאני מאמינה גדולה בבני אדם, אני מציעה לחן הדמיוני שהצטרף עתה לדיון לשתוק ולחשוב על מקומות שבהם הוא היה בעמדה המוחלשת, אבל גיחך בשיתוף פעולה מעושה לקול בדיחותיו של ההגמון. חושבות שהוא יצליח להיזכר בהרגשה?

ומה עשתה אותה נודניקית, הידועה גם כחברתי לנה, מששמעה כי חן זקוק ליד מכוונת — רגע רגע, הזכרתי "יד מכוונת" ו"רוסייה" באותה משפט, בטח יש פה איזו בדיחה היסטרית. קחו כמה שניות להוציא את זה מהסיסטם, ונמשיך. ניתן להשתמש בפטנט הזה גם עם רוסייה ופה באותו משפט, רוסייה ואף, רגל, מלון, בית, חבל, בגד, כפת. מה שתרצו. נסו בבית, ואולי תהפכו לבדרנים. ובכן, לנה, שאינה מבינה את מקומה בחברה כאובייקט הרפיה, פעם אחת מינית ובשנייה בידורית, כתבה לנציב קבילות הציבור של רשות השידור. היא אף הגדילה עשות (כן, כן, הגדילה — רוסייה — הגדילה. אתם נושמים?), וצירפה נשים נוספות, שששלחו קבילה זהה.

להלן התשובה שקיבלה:

ללנה רוסובסקי שלום רב,

תודה על פנייתך וצפייה בשידורינו. בדקתי את תלונתך ואני סבור שאינה מוצדקת. גם אם דבריו של הסטאנדפיסט היו חסרי טעם, הם עדיין נאמרו כהלצה בלבד בתוכנית בידורית, ורק כך יש להתייחס לדבריו. עם זאת, הערתך הועברה לתשומת לבו של מנהל חטיבת התוכניות.

בברכה,

דדי מרקוביץ', נציב קבילות הציבור

ברשותכם, אתרגם לעולות:

דדי "סבור" — כלומר אין סטנדרטים של נאותות בשידור. יש רק את יכולות ההבנה וההקשה של דדי. כבר מצב לא משהו. "גם אם דבריו של הסטנדאפיסט היו חסרי טעם" — כלומר לא בטוח שדבריו היו חסרי טעם. ייתכן שהם היו מלאי תוכן ומופת, ושאת, לנה, סתם זונה חסרת חוש הומור עם עודף זמן פנוי. "הם עדיין נאמרו כהלצה בלבד בתוכנית בידורית" — כלומר אם מחר ייאמר באולפן המונדיאל שכל האתיופיות חמות, הנשים זונות, הישראלים רוצחים, המזרחים מטונפים, האשכנזים מכוערים, הטרוריסטים לוחמי חופש והנאצים צדקו, זה יהיה סבבה. כל עוד זה בצחוק.

"ורק כך יש להתייחס לדבריו" — כלומר סתמי! טוב, בסדר. בסדר מה? בסדר המפקד! הרי אמרת בביקורת הגבולות ששירתת בצה"ל.

למה הדבר דומה? לתגובת בית החולים איכילוב, שהוציא השבוע מיילדת ממוצא אתיופי מחדר הלידה, כי ליולדת מסוימת היא לא באה טוב בעין. מבית החולים נטען שאינם מבחינים בבעיה. לידה היא רגע רגיש, נמסר, וקורה שיחליפו מיילדת אם אין כימיה בינה ובין היולדת. אלא מאי? לא נתגלתה כל בעיה כימיקלית אישית בין השתיים, וכל מיילדת כהת עור אחרת היתה זוכה לאותו יחס, משל היתה חפץ ולא אדם. האם במקרה שמגיעה יולדת אתיופית ודורשת להעיף את כל חיוורות הפנים מהחדר, כי זה מפריע לה ללחוץ, קורה דבר דומה? ולו היו כל המיילדות באותה משמרת ממוצא אתיופי, כלום היה נשאר התינוק בכרסה של הגזענית? טבעם של גזענים שהם מתרבים וממלאים את העולם. באופן מכאיב התפספסו פה שני רגעים שבהם מערכות גדולות, כגון בית החולים והשידור הציבורי, היו יכולות להוביל שינוי.

לבי על היולדת שמנעה מעצמה חוויית לידה אמיתית, של אדם שמצטרף למשפחת האדם. לבי אל המיילדת, שמקום עבודתה החפיץ אותה והשפיל אותה, במקום לומר ליולדת, סעי לבית החולים הבא. ולנה? היא סיימה עם הדיסקרטיות המצופה מבחורות מסוגה והחליטה לפתוח פה. אחרי הכל היא אינה ממוקמת בקצה שרשרת המזון בין הירדן לים, אלא כמה נשים ומיעוטים מעליו. אז הלו בנות, תקלילו! זה לא אישי. מתלוצצים אתכן.

הכותבת היא בימאית ופעילה פוליטית

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ