הפטריוט

בשבוע שעבר אמרתי לידידי ד', שהוא תבוסתן ופחדן ושהוא אחראי לירידת צעירים מהארץ. ידידי ד' רגיל להאשים אחרים בתבוסתנות ופחדנות ולא להיות מואשם בה, ולכן החוויר ונטש מיד את בית הקפה שבו נפגשנו. הדברים היו קשים, אבל כדי להבין עד כמה באמת הם קשים צריך לדעת מיהו. ידידי ד' הוא פובליציסט שכותב על עמו ומולדתו. אם תשאלו אותו, הוא יגיד שאין בעולם מי שמכיר אותנו טוב ממנו. עכשיו, אחרי הניצחון, הוא מאוכזב מאתנו. הוא תופס אותנו בצווארון וצועק, שנשמח כבר לעזאזל. מה, איננו רואים כמה טוב לנו? הוא אוהב מאוד לדבר בשמנו ומאמין נלהב בתבונתו וגבורתו של עמנו, ובטיפשותם וחולשתם של אויבינו. אם רק היו נותנים לו, הוא היה כובש מחר את עזה וגומר עניין בסוריה.