הדו־לאומיות כבר כאן. מזמן

זהו נשק יום הדין: המדינה הדו־לאומית. השמאל מזהיר מפניה כאילו מדובר באסון לאומי, בשואה כמעט, והימין לא מוכן אפילו להכיר באפשרות קיומה. לתמוך בכינונה? שאלוהים ישמור. המדינה היהודית היא אם כל המוסכמות, ה־פרה ה־קדושה מכולן, הראסון ד'אטר, גם אם לאיש אין מושג במה בדיוק מדובר, וגם אם ה"יהודית" היא למעשה לאומנית. בעבור כמעט כל הישראלים הדו־לאומית היא סוף הסיפור. אל מסע ההפחדות מפני האסון המתרגש הצטרף עכשיו גם רוגל אלפר ("הארץ" 2.10).