איטי זה הכי חתרני

יאיר אסולין
יאיר אסולין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יאיר אסולין
יאיר אסולין

היום החתרנות האמיתית, העמוקה, זו שרוצה לשנות באמת משהו במציאות, שבאמת באה לאתגר את מה שקיים ולחדד את נקודת ההסתכלות, החתרנות הזאת קשורה קשר ישיר לעניין האטיות. "אטיות" במובן של קצב החיים. "אטיות" במובן של שאיפה, של תודעה המאפשרת להתעכב במקום יותר משנייה, תודעה שמכירה בערך של תהליך, של הליכה ארוכה, של "דרך". במציאות שרצה כל הזמן קדימה, שבה חושבים כל הזמן על העשרים צעדים הבאים, שבה כולם, כל הזמן, מתאמצים למקסם, ללחוץ, לסחוט עד תום, שמטיפה לא להביט לאחור, במציאות כזאת הערך החשוב ביותר שצריך לחזק, זה הערך של נשימה ארוכה, הסתכלות בפרטים, בירור, של לא לרוץ מהר קדימה, לא להשטיח את הדברים כדי שייכנסו בקלות לתיק, לא להקריב לשם הנוחות. כי הרי, בזמן הזה, בדור שלנו, הכל מושלך על מזבח הנוחות, על מזבח היעילות הנוצצת. וכן, היעילות הנוצצת, כמה שהיא ערך של צמיחה וכו', כשהיא הופכת להיות התמונה כולה, האידיאל, אז היא גם רומסת, והופכת את המציאות לחד־גונית, והופכת בני אדם למכונות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ