לפני שמתלהבים מהמחווה של ריבלין

בשבוע שעבר טפחה מדינת ישראל על שכמה שלה, בעקבות ביקורו של הנשיא ראובן ריבלין בכפר קאסם. נאומו באירוע הועבר בשידור ישיר; כתבים, פרשנים ומסאים דיברו בהתרגשות בשבחו, והרשתות החברתיות מלאו חיוכי שביעות רצון. עד כדי כך גדולה היתה ההתלהבות מההודאה הרשמית בכך שבוצע פשע נורא בכפר קאסם ומהושטת היד הנשיאותית אל אזרחי ישראל הערבים, שקשה היה לי שלא לשמוע את ההרמוניה הזאת כצרימה דווקא. לשמחה מה זו עושה?