כן, להיאבק בזנות

מיכל ליבל
מיכל ליבל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מיכל ליבל
מיכל ליבל

נעמי לבנקרון מצביעה על כך, ש"הזנות נוצרת ומשועתקת כתוצאה מפערים מגדריים, המובנים בידי החברה ונשמרים על ידה", ומציעה להמתין עד ש"בתי בושת ייסגרו מאליהם עת יושג שוויון מגדרי וכלכלי, מהעדר ביקוש והיצע" ("הארץ" 2.12). כמה זמן נצטרך להמתין לשם כך? אין לדעת. אולי את משך הזמן שחלף מאז שנשים קיבלו זכות הצבעה. אולי את משך הזמן שחלף מאז שנשים הורשו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. בכל מקרה, כנראה שמדובר בעשרות (אם לא מאות) שנים. לשיטתה, עדיף לא להתערב בינתיים: לא לאכוף עבירות נלוות לזנות (כיום בישראל יש איסור על סרסרות, שידול, השכרת מקום לזנות, החזקת מקום לזנות, פרסום שירותי זנות וצריכת זנות מקטינים). למה? כי כל התערבות תפגע באוכלוסיות (ולא רק נשים) שנמצאות כיום בזנות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ