העגלה הריקה: עלייתו ונפילתו של הימין הרדוד

אורי משגב
אורי משגב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורי משגב
אורי משגב

השבוע השתלח שמעון ריקלין, נער הגבעות שהתבגר, בפרשן המשפטי של "מקור ראשון", יהודה יפרח. פשעו של יפרח, תושב ההתנחלות תקוע וממפוני עמונה, היה שהעז לכתוב נגד השחיתות הנחשפת של בנימין נתניהו. חבר הכנסת לשעבר ינון מגל העלה לטוויטר את הסרטון שבו נראית הנערה הפלסטינית שסוטרת לקצין צה"ל המבליג, והוסיף כיתוב: "לפעמים מרגיש געגועים לאלאור". הקדים אותם אך במעט אברי גלעד, שהביע בטלוויזיה התלהבות גלויה ועידוד נחרץ לפרעות של מתנחלים בפלסטינים מהכפר קוסרא. לפנינו נקודת זמן הולמת לדיאגנוזה. ניתוח סוציו־פוליטי של זרם מקומי שניתן לכנותו אולי "הימין הרדוד", כמשקל נגד למונח "הימין העמוק". מפתה לנתח אותו בכלים מתחום ההיסטוריה של הרעיונות, אם כי יש כאן מלכוד: מדובר במאמץ לאפיין אינטלקטואלית זרם שככלל נמנע מאינטלקטואליות, ולעתים בז לה מעומק לבו.

כתבות מומלצות

מנהיג מפלגת חוק וצדק ירוסלב קצ'ינסקי בוורשה, בפברואר

האיש החזק בפולין לעג לטרנסים: "אני לא ולדיסלב, מעכשיו אני זושה"

מפגינה בעד הזכות להפלות מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון

לא להאמין, אבל בחשיכה הזאת אפשר בכל זאת למצוא נקודת אור

מתוך "אלביס". בלי גילויים סנסציוניים

כמי שהיה עד לתופעת אלביס בשנות ה-50, אני ממליץ על צפייה בסרט

Myvatn, Iceland

הרוחות כמעט העיפו אותנו, הנוף פיצה על הכל: טיול בצפון איסלנד

הזמרת תמר אייזנמן
תל אביב 
תא
תא
מוסיקה
מוזיקה

"אני לא בת 21 שבאה לכבוש את התפוח הגדול. באתי לתת בו ביס"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ