בתי, אלו דמעות של מאבק

גם את הלילה הזה, כמו את כל הלילות מאז שפשטו בפעם האחרונה עשרות חיילים על ביתנו באישון לילה, תבלנה אשתי נרימאן, בתי בת ה–16 עאהד, ונור, בת דודתה של עאהד, מאחורי סורג ובריח. למרות שזהו מעצרה הראשון של עאהד, בתי הכלא של משטרכם אינם זרים לה. את כל חייה העבירה בתי תחת צלו המכביד של הכלא הישראלי — החל מתקופות הכליאה הממושכות שלי, שהעיבו על ימי ילדותה, דרך המעצרים החוזרים ונשנים של אמה, אחיה, חבריה וחברותיה, ועד לאיום הנסתר־גלוי הטמון בנוכחותם המתמדת של חייליכם בקרבנו. לפיכך, מעצרה שלה היה תמיד רק עניין של זמן. טרגדיה בלתי נמנעת הממתינה להתרחש.