שקד ושקר

עמוס שוקן
עמוס שוקן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איילת שקד
איילת שקדצילום: גיל כהן מגן
עמוס שוקן
עמוס שוקן

שקר ששרת המשפטים איילת שקד חוזרת עליו פעם אחר פעם לא הופך לאמת, גם לא כשהוא מופיע בתגובתה (המחוצפת, יש לומר בצער) לדברים שאמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, בראיון ל"ידיעות אחרונות": "התכוונת בוודאי למהפכה החוקתית שחוללת, ושהדמוקרטיה הישראלית עוד לא סיימה ללקק את הפצעים שזו יצרה בה". את המהפכה החוקתית לא חולל אהרן ברק, אלא חוללה הכנסת בשני חוקי יסוד שחוקקה בשנת 1992, תחת ממשלת ימין בראשות הליכוד. שקד הוסיפה: "החדשות הטובות הן, שלצד חוק זה (חוק יסוד: החקיקה) גם שאר העניינים שאני עמלה עליהם בשלוש השנים האחרונות, מקדמים אותנו לקראת יישור המסילה שהתעוותה לפני חצי יובל".

לבד מחוק יסוד: החקיקה — שמטרתו חיסול המעמד החוקתי שיש לזכויות האדם בישראל, כך שכל קואליציה תוכל לקבוע שחוק שבג"ץ פסל בשל פגיעה בזכויות אדם הוא שריר וקיים אף על פי שנפסל — העניינים ששקד "עמלה עליהם" כוללים גם את חוק מדינת הלאום, שנועד לבטל את שוויון הזכויות לערביי ישראל — שהובטח במגילת העצמאות ועוּגן כפרשנות היחידה הבאה בחשבון של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו — ולקבוע שזכויות אזרח ערבי נחותות לזכויות אזרח יהודי. "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" תמיד התעקשה שאזרחיה שווי זכויות בלי הבדל דת, ועכשיו לראשונה היא יוזמת חוק שישנה את זה.

על פי משנתה של שקד, המסילה לא התעוותה רק כאשר הכנסת חוקקה את תפארת החקיקה שלה, שני חוקי היסוד שנתנו מעמד חוקתי לזכויות אדם וחייבו את בית המשפט (עם הנשיא לשעבר ברק או בלעדיו) לפסול חוקים שפגעו בזכויות שנקבעו בהם. זה קרה כבר לפני 70 שנה, כשנכתב במגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

לשקד הנמקה מתעתעת לצורך בחקיקה שתחסל את הבטחת השוויון הזאת: "אני מאמינה ששני הערכים, יהודית ודמוקרטית, יכולים לחיות ביחד, אבל מבחינה חוקתית יש יתרון לדמוקרטית וצריך לאזן את זה ולתת לבית המשפט העליון עוד כלי חוקתי שייתן כוח גם ליהודית". ועוד אמרה: "בספר החוקים שלנו הערכים האוניברסליים, הזכויות, מעוגנים כבר בצורה מאוד רצינית, אבל הערכים הלאומיים והיהודיים לא מעוגנים. בעשרים השנים האחרונות התחדדו יותר בפסיקה הערכים האוניברסליים ופחות הצביון היהודי של המדינה".

אין זאת אמת. המרכיב היהודי בהגדרת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לא זאת בלבד שלא הוזנח בחקיקה, אלא אף קדם לחוקי היסוד של זכויות האדם ביותר מארבעים שנה. חוק השבות משנת 1950 (אף הוא מתפארת החקיקה של הכנסת) מגדיר בצורה מובהקת מה היא מדינה יהודית: ביתו הלאומי של כל יהודי. כמסכת של ערכים, "הצביון היהודי" של המדינה בצדק פחות מעניין את שקד, שאומרת "לכל אחד יש את היהודית שלו", אלא שאצלה זה כינוי מכובס לשלילת שוויון הזכויות של האזרחים הערבים, אם בזכות לאיחוד משפחות שיש לכל אזרח יהודי ואם בזכות להתגורר בכל מקום בישראל, ובדברים נוספים בעתיד. אולי זאת הכנה לעיגון שלילת זכויות נרחבת יותר של פלסטינים לקראת סיפוח שטחים אפשרי, על פי חזונו של בצלאל סמוטריץ'.

המחלוקת היא בשני עניינים עיקריים: שקד מתנגדת לקיומו של חוק חוקתי שנותן הגנה לזכויות אדם מפני חקיקה רגילה בכנסת. הגנה כזאת קיימת בדמוקרטיות חוקתיות, והרי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק הם חוקים חוקתיים מתוקף עליונותם על חוקים רגילים. שקד גם מתנגדת לשוויון זכויות בין אזרחים יהודים לאזרחים ערבים, מה שהיא מכנה "הציונות לא תכוף ראשה בפני זכויות הפרט". כאילו הציונות לא קמה כדי להגן על זכויות הפרט של היהודים, שנרדפו בפזורה, באמצעות בית לאומי משלהם (וזה כולל גם את זכות הדיבור של "שוברים שתיקה" בבתי ספר) וכאילו הציונות לא גרסה תמיד, ובהבלטה במגילת העצמאות, שוויון זכויות לאזרחים שאינם יהודים.

את המבנה הדמוקרטי שעל פיו חוקה מגינה על זכויות אדם והיא גוברת (במגבלות שנקבעו) על חקיקה מעת לעת שמנוגדת לה, שקד לא מקבלת. היא רוצה חופש לפגוע בזכויות אדם כהבנת הרוב הפרלמנטרי בכל עת, והיא רוצה חופש להפלות בזכויות בין אזרחים יהודים לאזרחים שאינם יהודים.

בתשובתה לנשיא לשעבר ברק אמרה השרה שקד, שזכויות אדם מקודשות בעיניה. שאלתי אותה איך זה בא לביטוי, והיא נתנה לי כמה דוגמאות: מלחמה בפוליגמיה ובזנות, מסלול הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים וחוק זכויות חשודים, מינוי אשה לקאדית, הקמת בית משפט בעיר ערבית. אלה בהחלט דברים חשובים וטובים, אבל לכלל הבסיס לזכויות אדם הקבוע בחוקות של דמוקרטיות ובחוקי היסוד של ישראל אינם מגיעים.

ישראל הציונית, היהודית והדמוקרטית אינה דמוקרטיה בגלל משטר האפרטהייד שהיא מקיימת בשטחים הכבושים, אף שהיא מתכחשת לזה. כבר כמה שנים גוברים בה הלחץ הממשלתי והחקיקה שמסיגים לאחור את זכויות האדם של אזרחיה בכלל, ושל אזרחיה הערבים בפרט. ביטול ההגנה החוקתית על זכויות אדם וקביעה שהאזרחים הערבים אינם שווי זכויות הם צעד משמעותי נוסף בכיוון האנטי־דמוקרטי, ולכן האנטי־ציוני הזה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"