ויתור פלסטיני רק ירחיק את השלום

אחד ההסברים הפופולריים בישראל לכישלונות החוזרים ונשנים בתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים הוא, שהתנועה הלאומית הפלסטינית טרם הובסה באורח סופי. על פי הסבר זה — המקובל למדי בחלקה הגדול של הקשת הפוליטית בישראל, למן הימין המתון ועד השמאל־מרכז — הפלסטינים אינם ממהרים להשתחרר מהכיבוש ולחתום על הסכם קבע עם ישראל משום שהם עדיין מאמינים כי ביום מן הימים יצליחו להכריע את ישראל מבחינה דמוגרפית: הם יכפו עליה להקים מדינה אחת בין הים לירדן, יציפו את ישראל בפליטים פלסטינים, וכך ימחקו אותה מהמפה, ותחתיה תוכרז מדינת פלסטין החופשית. על פי הגרסה הזאת, אילו רק ויתרו הפלסטינים על החלום ההזוי הזה — או לכל הפחות ניטרלו את השפעתו על שיקול הדעת המדיני שלהם — כי אז היה ניתן בקלות להגיע לפשרה המיוחלת.