מתכון לדם

אין צורך בשמיעה חדה במיוחד כדי לאתר את מסרי הליכוד בקמפיין 2019; הם חוזרים שוב ושוב, בתופי טם־טם בכל תשדיר ובכל נאום. ימין ליהודים, שמאל לערבים, בני גנץ זה שמאל. לפעמים נדמה, שמכעיס את בנימין נתניהו הצורך המיושן להוסיף כמה מלות קישור בין "שמאל" ל"ערבים", אבל הוא כבר מורגל בכך, ושוזר אותן זו אחר זו כצורף מומחה. "כל ערבי הוא חפץ חשוד", אמר פעם מאיר כהנא. בניגוד לנתניהו, הוא העדיף תמיד לדבר ישירות.

בניגוד לאנשי "הבלוק הטכני" בבית היהודי, נתניהו איננו כהניסט. כהניזם בעבורו הוא כלי פוליטי אפקטיבי. אם יש לו קווים אדומים כלשהם, הם מעולם לא עצרו בכהנא. פרשנים הסבירו פעם, שנתניהו התבגר מאז הקדנציה הראשונה שלו, ימי "נתניהו טוב ליהודים" ו"השמאל שכח מה זה להיות יהודים". זאת טעות, נתניהו רק איפסן את המסר הזה לזמן מה כי חשב שהדבר יועיל לו. עכשיו הוא חושב אחרת.

• כהניזם כמפלטו של הנבל
• ורוח חוק הלאום מרחפת

הקמפיין נועד לשמור על מאגר גדול של מצביעים החוששים מעתיד אפוקליפטי, שיבטיחו לנתניהו את המפלגה הגדולה ביותר בכנסת הבאה. אך הקמפיין נועד גם לסנדל את "כחול לבן" לעתיד בלי קואליציה. הקול של המפלגות הערביות יכול לאפשר הקמת ממשלה בלי נתניהו, אלא אם כן תוותר כחול לבן על הקול הזה. וזה כמובן מה שקרה. מפלגת הרמטכ"לים כה מפחדת ששמה יוזכר לצד ערבים, עד שיאיר לפיד הזדרז להבטיח שאין סיכוי לשבת עם הזועביז, ומפלגתו תקים ממשלת אחדות עם הליכוד. נראה איך זה יעבוד להם.

זהבה גלאון רק רוצה שנתניהו יעוף לכל הרוחות | האזינו לפודקאסט

נתניהו — יהודים, שמאל — ערבים. המסר הזה, סמוי או גלוי, מלווה את נתניהו כבר שלושה עשורים, עוד מהטענה הבזויה שממשלת יצחק רבין איננה לגיטימית כי היא נתמכת בקולות המפלגות הערביות. נתניהו ניסה את הקמפיין הזה נגד אהוד ברק בבחירות 99', ומאז חוזר עליו. המסר הזה עובד, כי הוא מבוסס על חרדות אמיתיות וגזענות עתיקה. גם נתן אלתרמן נאלץ להזכיר לבני דורו, שתופיק טובי יושב בכנסת "בזכות מלאה ולא בחסד"; כל דור שוכח זאת שוב. נתניהו נעשה אמן בבימוי מבחני נאמנות מהסוג הזה. זו היתה מטרת חוק הלאום, ריאליטי נאמנות, מי עם היהודים ומי עם הערבים, והמטרה של סדרת חוקים בזויים שהעבירו ממשלות נתניהו: חוק הנאמנות בתרבות, חוק הנכבה וחוק המואזין.

בעולם שנתניהו מנסה למכור לציבור עצם האצבע הערבית איננה לגיטימית, הוא אמר זאת כמעט במפורש כשדיבר על גוש חוסם של מפלגות ערביות, "שלא רק שלא מכירות במדינת ישראל, אלא פועלות לחסלה". אולי כדאי להזכיר לו, שחברי כנסת ערבים הצביעו גם על חוקים שממשלתו העבירה, וקולם לא נהפך מאז ללגיטימי פחות.

הערבים אינם הולכים לשום מקום. יש להם זכות להצביע לכנסת, להיבחר ולהשפיע על עתיד המדינה. קולם בוודאי אינו שווה פחות מהקול של חבר מגונני הפדופילים, מצדיקי הגזל והמרקדים על הדם, המסוככים על ראש הממשלה. בימין סבורים, שפחד מ–20% מתושבי המדינה הוא ריאליזם. זאת טעות, זהו מתכון לדם, ומביש לראות איך שלושה רמטכ"לים מגמגמים מול מבחני נאמנות שחיבר חשוד סדרתי.