קומפרסור בבית

בנימין נתניהו כנראה תיכנן את אותו תרגיל. יום שבת, שלושה ימים לפני הבחירות, "פגוש את העיתונות", רינה מצליח, שוב הוא באוזנייה מהמשרד, ועכשיו רק הטרף בני גנץ צריך לשבת באולפן ו"להתעמת" אתו, כשהוא נראה גמד ונתניהו ענק. גנץ איכשהו חמק. זה לא הפריע לנתניהו לעשות עוד 12 דקות של תעמולה במשבצת הכי רייטינגית של הערוץ הכי נצפה.

נתניהו התעייף מלמצוא טריקים חדשים, הוא פשוט מחקה את עצמו. שוב הראיונות האובססיביים בימים האחרונים, השבירה ימינה (ב–2015 הודיע שלא תהיה מדינה פלסטינית, ועכשיו מדבר על סיפוח), ההתקרבנות הבלתי נגמרת והשקרים, אוי כמה שקרים ומניפולציות. התרגלנו כל כך, עד שכבר אין אנרגיה לתקן. ל"דקלסגל" הוא אומר, ש"הנשיא אמר שהוא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על המפלגה הגדולה ביותר, אם לא ייווצר רוב לאחד המועמדים" (לא נכון. הנשיא אמר: "יכול להיות שיקול"). ב"ישראל היום" אמר נתניהו: "יש התגייסות שאני לא זוכר כמוה, חסרת תקדים, של 'גנץ טי־וי'. 11, 12 ו–13 והרדיו על סוגיו", כאילו דובריו, אראל סג"ל (ערוץ 11), שמעון ריקלין, יעקב ברדוגו (גלי צה"ל) ואחרים לא קודחים מהבוקר עד הלילה את המסרים שלו באותם ערוצים ממש. לערוץ 20 אומר נתניהו, ש"כל אנשי הציבור גייסו כסף (להגנתם המשפטית)", קשקוש. רובם לא גייסו, ובוודאי שום ראש ממשלה לא גייס בעודו בתפקיד.

• נתניהו מציג: איש האתמול שרוצה עוד נתח מהעתיד שלכם
• קמפיין הישורת האחרונה: בליכוד ובכחול לבן מנסים לשכנע כי גנץ עומד לנצח
• פרשת המניות: נתניהו החזיק בעסקים נוספים עם בן דודו

בחלק מהראיונות ממשיך נתניהו בשקרים ביחס ללוח הזמנים של הצוללות — הישראליות והמצריות — ומניותיו אצל בן דודו. איש אינו מתקן ואינו מזכיר לו, ששיקר בתגובותיו הראשונות על הפרשה, ולא מעמת אותו עם הגרסאות הסותרות בעניין ההשקעה אצל נתן מיליקובסקי למבקר המדינה. גם אין שואלים, ממתי בכלל ראש ממשלה משקיע, מוכר וקונה, "מזהה הזדמנות עסקית". כמעט בכל הראיונות טען נתניהו, ש"שלוש מתוך ארבע ההאשמות נגדי נפלו לפני שפתחתי את הפה". לא נמצא מי שיגיד לו: דבר לא נפל; נפתחו שלושה תיקים, כולם כרגע בשלב של כתב אישום בכפוף לשימוע.

כנראה התעייפנו. לא שואלים את נתניהו על העסקות שעשה עם נוני מוזס, הבעלים של "ידיעות אחרונות", לפני כל מערכת בחירות (כשעמית סגל שאל, הוא החליט שהוא בניגוד עניינים כי הוא כותב ב"ידיעות"), לא שואלים כמעט על ההנחיות שנתן למנכ"ל שלו, שלמה פילבר, לעזור לשאול אלוביץ', בעלי "בזק". לא מתעמתים אתו על ה"שתי כתבות וחצי", שהתבררו בכתב החשדות כהשתלטות על אתר האינטרנט מספר 2 בישראל בזמן הכי קריטי שיש.

התעייפנו. מה אומרים למי שאומר על עצמו שהוא אחד מראשי הממשלה הכי מוצלחים שהיו בעולם? שמספר, ש"לפני כמה שנים לא היו פה כבישים, לא היו מחלפים, לקח ארבע שעות להגיע מירושלים"? שאומר, שהוא הצטלם עם הגזען המכונה קפטן ג'ורג' כי לא הספיק לבדוק מה הוא כתב בטוויטר?

נכון, כבר אין טעם לחלום על קץ הכיבוש, לפנטז על פתרון שתי המדינות, או על מהפכה ביחסים עם החרדים או הערבים. המקסימום שאפשר לשאוף לו זה ראש ממשלה נורמלי, שפוי, שרעייתו לא תעסיק את המדינה כל יומיים, שלא ירסס שקרים לכל עבר, שלא יסתער על בית המשפט העליון ב"פסקת התגברות" וביטול זכות העמידה לעותרים ציבוריים ולא ירצה לסגור את התאגיד.

אחרי ההפסד של נתניהו בבחירות 1999 כתב עמוס עוז, שזה מרגיש כאילו הקומפרסור מתחת לחלון הפסיק לטרטר. אם נתניהו מנצח מחר, הקומפרסור יתחיל לחפור לנו בתוך הבית.