לשלם חמישה מיליון וללכת לכלא? — נתניהו בדרך לעסקת טיעון

בנימין נתניהו הולך לעסקת טיעון. לכן הוא זקוק ל"כמה חודשים", כדי לנהל את המשא ומתן מעמדת ראש הממשלה. זהו הנכס הנזיל היחיד שיש לו למכור, אלו הביטחונות שלו, זה גלגל ההצלה שלו.

הוא יודע את זה, הוא רוצה בזה. הוא מודע לעובדה שאין ברירה אחרת, משפחתו וסביבתו הבינו כי אין חלופה אחרת המתקבלת על הדעת. השיקולים המכריעים אינם פוליטיים, ודאי שלא אתיים או מוסריים. הם משפטיים ובעיקר פיננסיים.

• גנץ: לצערי, היום אני מאמין לנתניהו פחות מבתחילת הדרך
• להתחיל בתהליך השיקום
• ראש מועצת שומרון תומך בפריימריז בליכוד: "סער מנהיג ראוי"

שלב ההכחשה וההתרסה הסתיים. נגמרו המלמולים האינסופיים "לא יהיה כלום כי לא היה כלום", וההתרברבויות הזחוחות של "חכו ותראו". חיכינו, ראינו.

נגד נתניהו הוגשו שלושה כתבי אישום חמורים. נוסף על כך, "פרשת הצוללות" (תיק 3000), על ספיחיה ונגזרותיה, טרם מוצתה ופוטנציאל הנזק מבחינתו גדול. מהרגע שהכריז היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על החלטתו להגיש כתבי אישום, חדל המשחק מלהיות פוליטי ותקשורתי ונהפך למרוץ אחר עסקת טיעון.

נתניהו ימשיך כנראה להיות קורבן נצחי בעיני עצמו וימשיך להתנהג כך. דרייפוס על סטרואידים. הוא ימשיך להאמין שחל פה פשע היסטורי, ניסיון להפיל ראש ממשלה, הפיכה שלטונית בוטה, פוטש שניהלו נגדו האליטות, השמאל הבוגדני, הפרקליטות המושחתת, התקשורת, נשיא המדינה, עדי מדינה מפוקפקים, מפכ"ל המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, ראשי מוסד ושב"כ לשעבר, ברק אובמה, ג'ורג' סורוס — מי לא.

זה לא משנה את העובדה שפניו להסדר טיעון. אין לו אפשרות אחרת. אולי זה לא יצליח, אבל אין ספק שלשם הוא חותר.

את האינדיקציה למצבו המעורער הוא קיבל לא מהרשימה המתארכת והולכת של ראשי רשויות ופוקדים גדולים של הליכוד, שמעבירים את תמיכתם לגדעון סער, אלא דווקא בזירה ששנים נדמה לו שהוא מולך בה: נשיא ארצות הברית טראמפ מתעלם ממנו, פוטין נותן לו לחכות שלוש שעות עד לפגישה, בוריס ג'ונסון ועמנואל מקרון אינם מוצאים זמן או ערך בפגישה עמו בפסגת נאט"ו, שאליה ניסה להידחף בלי הזמנה.

החשבון שלו די פשוט: הליכה למשפט של "מדינת ישראל נגד בנימין בן צילה ובן ציון נתניהו", ולא "ראש הממשלה נתניהו", משמעה ארבע־חמש שנים של דיונים משפטיים. נתניהו, שחגג 70 באוקטובר, יהיה בן 75 ויותר אם יסתיים המשפט בזיכויו, אולי בן 78–80 אם יורשע וייגזר עליו מאסר.

עלות הגנתו תגיע ל–5–10 מיליוני דולרים, בהנחה הסבירה שצוות ההגנה במשפט יהיה גדול, בכיר ויקר יותר מהצוות שליווה אותו עד כה. מישהו מעלה על דעתו שנתניהו ומשפחתו יבקשו לעצמם סיכון כה גדול ובלתי מחושב? מישהו מעלה בדעתו שמי שביקש פריסה לתשלומים של קנס בסך 50 אלף שקלים, ישלם 5–10 מיליוני דולרים?

גיוס הכספים למימון הגנתו הוא כמעט בלתי אפשרי, אך הסדר טיעון, על כל האי־נעימות הנלווית, יאפשר לנתניהו שלושה דברים: ראשית להימנע ממבוכה בפריימריז בליכוד, ומבוכה גדולה יותר בבחירות בפברואר־מארס. הסקרים שנתניהו רואה בנוגע לפריימריז נגד גדעון סער, ובבחירות כלליות מול בני גנץ, אינם אופטימיים. שנית, להפיץ עוד ועוד בעתיד את הנרטיב של "הפיכה שלטונית" ומכאן ש"לא היתה לי ברירה", הגם שייאלץ להודות ולהביע חרטה.

שלישית, הסדר טיעון יאפשר לו ליפול בנוחות בעוד כשנה לחיקו הפוליטי והפיננסי של הימין האמריקאי, הרואה בו קורבן דומה לטראמפ, שהאליטות קשרו נגדו קשר במטרה להפיל צדיק. נתניהו יוכל להרצות, לשבת בהנהלות חברות ובמכוני מחקר בבעלות אנשי ימין אמריקאים, שראו בו תמיד אחד משלהם, להרוויח מיליוני דולרים ולכתוב ספר אוטוביוגרפי שמיליוני אוונגליסטים יקנו.

הפרשנויות הפוליטיות מאז בחירות אפריל ודרך בחירות ספטמבר סביב שני כישלונותיו — כישלון יחסי בקלפי וכישלון מוחלט להקים ממשלה — כבר אינן רלוונטיות. נתניהו קיווה שיחוקק "החוק הצרפתי", המונע העמדת ראש ממשלה מכהן לדין בעת כהונתו. הוא האמין שהקמת ממשלה אחרי בחירות אפריל, ושוב אחרי ספטמבר, תעניק לו חסינות על ידי הכנסת. זה לא קרה ולא יקרה.

הוויכוחים החוקתיים והאתיים, אם הוא ראש ממשלה או רק חבר כנסת העומד בראש ממשלת מעבר, בהחלט חשובים למהות הדמוקרטית של ישראל אבל מפספסים את העניין, וכך גם הדיונים המלומדים על סעיפים 18 ו–30 לחוק יסוד: הממשלה. הם מעניינים מאוד, אבל הם מעסיקים מומחי משפט קונסטיטוציוני ופרשנים פוליטיים, ויש בהם פתרונות חלקיים בלבד לסבך חוקתי שנמשך מאז אפריל. אין בהם הסבר או תחזית מושכלת בכיוון שנתניהו שואף אליו. הכיוון הזה ברור. בנימין נתניהו לא ישלם חמישה מיליון דולר ויסתכן ב–3–5 שנות מאסר.

פנקס היה יועץ מדיני לארבעה שרי חוץ וקונסול כללי בניו יורק. טיומקין הוא יועץ לקרנות גידור בינלאומיות בתחום גלובל־מאקרו