החיים אחרי נתניהו

יום אחד זה יקרה, ולא רחוק הוא היום: בנימין נתניהו לא יהיה עוד ראש ממשלה. השמש תזרח באותו יום במזרח ותשקע במערב, כבימים ימימה, אבל עבור ישראלים רבים, אולי כבר רובם, זה יהיה אחד הימים הגדולים בחייהם; יום של יציאה מחושך לאור, מעבדות לחירות, שחר של יום חדש, משהו בין נפילת חומת ברלין לשחרורו של נלסון מנדלה מהכלא.

ממשלה חדשה תיכון, ממשלת אחדות לאומית. גם היא מגשימה את משאלת לבם של רוב הישראלים. בראשה יעמדו בני גנץ או גדעון סער, או שניהם לחילופין, ופרק חדש ומבטיח ייפתח בתולדות ישראל. "את עולמנו אז נקימה/ לא כלום אתמול/ מחר — הכל". אנחת רווחה תישמע מקצה הארץ ועד קצה. אסנת חגי, הגננת שהורידה את תמונת נתניהו, תמהר לתלות את תמונת ראש הממשלה החדש בגן הילדים שלה, שאליו תשוב.

הימים הראשונים יהיו משכרי חושים. אם גנץ יעמוד בראשות הממשלה, וזו האפשרות המסתמנת, הוא יקרא למחמוד עבאס להיוועד עמו. השניים ייפגשו ויחייכו, דגלוני ישראל ופלסטין יתנופפו ברקע, פעמי השלום יופיעו בפתח. שר הביטחון סער יאיים בפרישה. גנץ יציע להקים מנגנון הידברות ולוחות זמנים. הוא יתחייב שישראל תישאר לנצח נצחי נצחים בירושלים המאוחדת, בבקעת הירדן ובגושי ההתנחלויות, כולל אריאל ופדואל, ויציע לעבאס עוד רבבת רישיונות עבודה בישראל. האיחוד האירופאי יפרסם ברכה מיוחדת לנבחר, גם הבית הלבן יחבקו.

• גדעון סער? נו באמת
• הביתה עכשיו

גנץ וסער יטוסו לוושינגטון לפגישות היכרות עמוסות מחמאות ותקוות. שר החוץ יאיר לפיד שוב יעמוד בכיכר באירופה וינצח בקולו המתלחשש והמתחנחן על המקהלה הקוראת: "WE LOVE ISRAEL". ראשי ממשלות ושרי חוץ יעמדו בתור להגיע לירושלים ולחזות באחד מפלאי תבל: ראש ממשלה ישראלי, שאינו נתניהו. כולם יגידו שזה הזמן להתניע את תהליך השלום.

גם מבית ינשבו רוחות חדשות. ראש הממשלה יבטיח לשים קץ להתקפות על מערכת המשפט, הערבים והתקשורת. משפטו של נתניהו יתנהל במהירות. ישראלים רבים ירגישו שהם מקבלים את המדינה שלהם בחזרה, זו שאהבו, זו שבה התגאו, זו שנלקחה מהם. גנץ יעלה לקבר רבין, סער יטמין פתק בכותל. "ידיעות אחרונות", העיתון שנאמן רק לקוראיו, יפרסם את תמונת הממשלה החדשה. עולם חדש ומופלא בפתח.

ואז ינקפו הימים. עזה ששוב תישכח — לראש הממשלה החדש, גנץ או סער, לא תהיה שום כוונה לסיים את המצור עליה — תיאלץ להזכיר את קיומה בדרך היחידה שעומדת לרשותה. הקסאמים ינחתו בדרום. ראש הממשלה החדש, שצריך יהיה להוכיח את עצמו — גנץ כלא שמאלן, סער כגנרל — יכנס את הקבינט. זה יהיה קבינט חדש, שלא רק מברבר. התוצאה תהיה מהירה: מבצע "סלע קיומנו", הפצצה אווירית ופלישה יבשתית. אלפי הרוגים. העולם יבליג, כי יש ראש ממשלה שאינו נתניהו וצריך לתת לו הזדמנות.

חיזבאללה לא יעמוד מנגד. ראש הממשלה החדש שצריך להוכיח את עצמו יכה גם בלבנון. סוף סוף יש לישראל ראש ממשלה שגם עושה. אלפי הרוגים. עבאס יבטל מפגש. העולם יתחיל לרטון. עסקת טיעון במשפטו של נתניהו. האזרחים הערבים שייצאו להפגנות הזדהות עם אחיהם בעזה ובלבנון יירו על ידי המשטרה בפקודת השר החדש לביטחון פנים, אביגדור ליברמן, גיבור השמאל. מערכת המשפט תחזור לסורה: שפחה חרופה של מערכת הביטחון והמתנחלים בעניינים הנוגעים להם, ונוהגת באופן סביר בכל שאר העניינים. להזמין שולחן למסעדת יוקרה בתל אביב צריך שבועיים מראש, קורקינטים חשמליים דורסים קשישים ופקקי תנועה בכל שעה, כבימים ימימה. נתניהו יתחיל לרצות את עונשו.

אל הלב יתגנב הספק: מה השתנה?