דוקטרינת ההלם של נתניהו: זהירות, רגע מסוכן

בתחילת פברואר הצעתי כאן במאמר לחשוב על הסחרור שראש הממשלה, בנימין נתניהו, כפה עלינו, בעזרת הפריזמה של "דוקטרינת ההלם" שניסחה העיתונאית הקנדית נעמי קליין. הזכרתי שפע של טלטלות שניחתו עד אז על הציבור, שהצטברותן יצרה אפקט משתק: ההתנפלויות המתלהמות וחסרות הגבולות של ראש הממשלה ונציגיו על רשויות החוק, בתגובה לאישומים הפליליים נגדו; מערכות הבחירות התכופות, שיצרו משבר חוקתי וקיפאון מתמשך; בקשת החסינות של ראש הממשלה, שנועד להחריג אותו מתחולת שלטון החוק; קרקס יום השואה הבינלאומי שבמסגרתו התרפס נתניהו לפני העריץ פוטין בתמורה לשחרור נעמה יששכר, ולבסוף — אימוץ תוכנית טראמפ על ידי ראש הממשלה, והתחייבותו לבצע סיפוח מיידי של שטחים פלסטינים.