רוית הכט
רוית הכט

מפלגתו של גדעון סער — שפתחה במספרים חזקים שהפתיעו אפילו את מייסדיה — נקלעה בימים האחרונים לקשיים, וכעת היא קורסת בסקרים לעמודה חד־ספרתית. לא בלי קשר, כנראה, הכריז סער השבוע, שהוא עשוי לתמוך בחוק האוסר על כהונת ראש ממשלה עם כתב אישום — חנית הזהב של מתנגדי נתניהו.

סער אמנם לא מסובך בפלילים כנתניהו, אבל גם הוא עצמו לא מעריך יתר על המידה את הפרקליטות או מאמין גדול מדי בטוהר כוונותיה. סער, אולי אפילו יותר מאשר נתניהו טרום התיקים, מאמין שהפרקליטות אינה שחקן תמים כלל וכלל, ולא בוחלת בצעדים כוחניים נגד פוליטיקאים, לא תמיד בתום לב. לא מוגזם להניח, כי לולא הסתבך נתניהו בפלילים וסער היה מכהן, לדוגמה, כשר משפטים — הראשון היה מצנן יוזמות של האחרון לרסן ולהחליש את מערכת אכיפת החוק, ובראשה הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה.

אז מה קרה עכשיו? סער חייב להסלים את הקו מול נתניהו כדי להתאושש. כמו ראשי מפלגות נוספים, שבמערכות בחירות קודמות טענו בראש חוצות כי נתניהו הוא שטן עלי אדמות ובחדרי חדרים הודו שהם מעדיפים אותו על בני גנץ הרפוי, גם סער יודע שמותג "רק לא ביבי" הוא משאבת מנדטים, כשם שהמותג "ביבי" הוא משאבת מנדטים נגדית. בפסיכוזה הפוליטית שבה לפותה ישראל, שאין לה כל קשר לאידיאולוגיה, הכל מסתדר סביב שאלת היחס לאדם אחד.

ההתארגנות הזאת — אף שיש לה מאפיינים מוגזמים — אינה מקרית. זו חלוקה תרבותית ושבטית, שנתניהו הוא הביטוי החריף שלה בשני העשורים האחרונים. אם למותגים "ביבי" ו"רק לא ביבי" יש פוטנציאל אלקטורלי מוצק משום שהם שואבים את כוחם מהאופי השבטי של החברה בישראל — הרי שהמותג "ימין ממלכתי", שממנו אמורה היתה המפלגה של סער לשאוב את כוחה, הוא המצאה שדופה, שמנופחת בעיקר בדמיונם של מי שלא הצביעו וגם לא יצביעו ימין. זו מצופה בנוסטלגיה סכרינית, שמעלה על נס רוויזיוניזם אשכנזי "בטעם של פעם", דמויות שבחייהן נרדפו על ידי מפא"י וכעת מועלות בערגה לדרגת גיבורים. חבל שמנחם בגין או יוחנן באדר לא חיים כדי לדעת כמה מצביעי העבודה ומרצ מתגעגעים אליהם.

ככל שיש ימין ושמאל בישראל — הימין הישראלי העכשווי מורכב משלוש רגליים עיקריות. הראשונה והמרכזית היא שונאי מפא"י על צאצאיה השונים, שלא יודעים איפה זה חברון ולא מעניין אותם מה זה קדומים, ושהכוח שמניע אותם הוא שנאה עזה לאליטות הישנות. הם אינם זקוקים לגשרים ואין להם צורך בכיכרות — פתק המחאה שלהם נגד עריצות האליטה הוותיקה בישראל הוא מחל (כשלמעשה היה צריך להיכתב עליו: "ביבי").

הרגל השנייה, והאידיאולוגית מבין השלוש, היא הימין המתנחלי, שבצלאל סמוטריץ' כיום הוא מנהיגו המזוקק ביותר. פלג זה אמנם רואה בנתניהו לא פחות משמאלן, אבל הוא כרת אתו ברית — ע"ע הסכמי העודפים בין הליכוד למפלגת המתנחלים והכהניסטים — משום שנתניהו מבטח אותם מהעדפת שחקן לא משני כמו יאיר לפיד.

הרגל השלישית היא החרדים. למרות הלך הרוח הפופולרי שלפיו ניתן לקנות אותם בכל מחיר, החרדים עברו בשנים האחרונות תהליך ימניזציה מואץ, המלווה באהדה עמוקה לנתניהו, תוך תיעוב אושיות שלטון החוק ובראשן הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט. כל אחד מהפלגים הללו, לא רק שאין לו שום עניין בממלכתיות — קריאת התיגר עליה היא מרכיב אינהרנטי בזהותו. אם יש חיה כזאת — היא כחושה למדי. עם ימין ממלכתי לא הולכים לקלפי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

BW אמזון רחפנים 256

החבילה מתעכבת: למה הרחפנים של אמזון עוד לא סיפקו את הסחורה

קראק פאי הקלאסי של גוז' ודניאל

משחקים עם קראק פאי: ארבעה מתכונים לעוגה הממכרת

פרויקט הרצל 138

סוף סוף יש סיבה לעצור ולהביט בבית הבאר ברחוב הרצל

הדרך הקלה והטובה ביותר להימנע מקרני השמש היא להפחית את החשיפה הישירה

מה ההבדל בין כתמי שמש לנמשים ומה גורם להם?

אבישי בן-חיים

ל"ישראל השנייה" מגיע דיון רציני יותר, ובעיקר כזה שמבוסס על אמת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"