הריאיון של נתניהו עם רינה מצליח: שיעור בגזלייטינג

תמר קפלנסקי
תמר קפלנסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רינה מצליח
מצליח. זה רגע יפה מאוד של עיתונות ובכלל, שבו מראיינת עומדת בקור רוח מול אדם בעל עוצמה, שמשקר לה בלי למצמץ, ומתעקשת על האמתצילום: תומר אפלבאום
תמר קפלנסקי
תמר קפלנסקי

"בנט הכריח אותי בברית אחים עם לפיד לא להקים ממשלת ימין, ולהכניס את לפיד כשר האוצר הכושל ביותר בתולדות..."

"אבל לא, הברית אחים היתה שאתה רצית את לפיד ולא רצית את בנט, אני מזכירה לך".

"לא, לא, הפוך. אבל עכשיו אני רוצה..."

"לא, זה לא הפוך, זה היה ככה".

"את מספרת לי? אני אגיד לך מה..."

"כן, אני מתעקשת כי זה מה שנכון".

יש עוד רגעים כאלה בראיון של רינה מצליח עם בנימין נתניהו ב"פגוש את העיתונות", אבל הרגע הזה, משני עברי הדקה הרביעית, היה הראשון שבו מצליח עמדה פנים מול פנים מול הדבר שנתניהו מצטיין בו כל כך: לשקר בביטחון מוחלט שמתחזה לתום לב.

זה לא חדש שפוליטיקאים משקרים, כמובן. אבל נתניהו, כמו שאומרים שלטי התעמולה, הוא ליגה אחרת. והליגה הזאת היא גזלייטינג.

גזלייטינג, מונח הלקוח מהשיח על התעללות רגשית, הוא ערעור מניפולטיבי של תפישת המציאות של אדם על ידי פקפוק מתמשך בעובדות והצגת שקרים מוחלטים כאמת. הרגע הזה בראיון הוא דוגמה מושלמת לתופעה הזאת. נתניהו מציג בו תמונת מציאות שקרית לגמרי, אבל עושה זאת באופן מבלבל: הוא משתמש בעובדה אמיתית (ברית האחים בין לפיד לבנט), מצרף אליה דעה המוצגת כעובדה ("לפיד כשר האוצר הכושל ביותר בתולדות"), ולשתי אלה הוא מדביק את השקר, כאילו בנט הוא זה שהביא את לפיד ולא להיפך.

יש פה מלכודת מפתה, כי הדג הלוא מסריח מהראש, ואם יש שר אוצר שהוא "הכושל ביותר בתולדות", האחריות היא על ראש הממשלה שמינה אותו. אבל מצליח לא נגררת לוויכוח הסרק הזה. "לא", היא אומרת, "הברית אחים היתה שאתה רצית את לפיד ולא רצית את בנט". זה רגע יפה מאוד של עיתונות ובכלל, שבו מראיינת עומדת בקור רוח מול אדם בעל עוצמה, שמשקר לה בלי למצמץ, ומתעקשת על האמת. לא על הפרשנות, לא על השקרים הקטנים בדרך — על העובדה הפשוטה שבבסיס הטענה. והיא צודקת: ברית האחים לא הביאה לממשלה את לפיד. לפיד הוא זה שהכריח את ביבי (ואת הציבור) לבלוע את "בנט זה אח".

דווקא בגלל זה, הרגע הבא הוא כמעט בלתי נסבל לצפייה. כל מי שעבר גזלייטינג בחייו מזהה אותו בתור הרגע שבו הצלחת לפלס דרך בעשן הסמיך של השקרים ולהיאחז במציאות, להציג עובדה ניצחת — רק כדי להינגף בשקר הבא. כך, מצליח אומרת לנתניהו: היי, זה לא נכון מה שאמרת, הנה המציאות ששנינו (וגם הציבור) מכירים, ונתניהו, כאחרון הגזלייטרים, משיב: "לא, לא, הפוך".

ההתעקשות הזאת על כך שמה שקרה לא קרה היא דבר מזעזע. ביחסים בינאישיים היא הרסנית ממש. זה לא סתם שקר אלא שלילה של עובדה ברורה — כמו לומר שהשמש לא זרחה כשבחוץ אור יום — והיא תמיד מגיעה על רקע עיקום של המציאות והפיכתה לעניין נזיל. זה גם הרקע לראיון עם נתניהו, שכולו מלא סיפורי בדים והבטחות ריקות.

על מצע הנזילות הזאת, ראש הממשלה עולה על המקפצה ומשתין בקשת על האמת שמצליח מניחה בפניו ובפני הצופים, כשהוא אומר ברמז לחיוך זחוח, "לא, לא, הפוך". הוא יעשה זאת שוב בהמשך, כשידבר על בני גנץ ועל ההליכה למערכת בחירות רביעית. זה סוג השקר שהוא מתמחה בו: שקר "השמש לא זרחה".

רבים הורידו את הראש מול נתניהו בצמתים האלה. לא התכוננו מספיק, לא זכרו את העובדות בזמן. כשעומד מולך רב־מג של גזלייטינג, קשה לדעת מאין יבוא השקר הבא, ורבים בתקשורת ובפוליטיקה כשלו שם. התרשמו מהחיוך הזחוח ומהביטחון המלא וחשבו שאולי הם אלה שהתבלבלו, אולי באמת השמש לא זרחה.

אבל מצליח לא מתרשמת ולא מתבלבלת ולא שוכחת לרגע שיום זה יום ולילה זה לילה ושיש מציאות ויש בה עובדות, והיא עושה את הדבר היחיד שאפשר לעשות מול גזלייטינג — היא נצמדת לאמת. נדמה לי שיש כמעט עלבון בפניה, כשהיא אומרת "לא, זה לא הפוך, זה היה ככה".

נתניהו לא מתרשם, כמובן. לצפות ממנו להתרשם מהמציאות שהרגע סתר זו תמימות. במקום זה הוא מתעקש על השקר. "את מספרת לי?" הוא שואל בזלזול, כאומר, "הגזמת. אני הייתי שם, לא את". זה טריק מלוכלך, אבל מצליח לא נופלת בו, אלא משיבה לשאלה הרטורית והמתנשאת הזאת בפשטות: "כן", ומבהירה: "אני מתעקשת כי זה מה שנכון".

דקה לבחירות, לא ברור אם הציבור הישראלי יודע משהו על "מה שנכון". זה אולי הדבר הכי משמעותי במערכת יחסים עם גזלייטר — בשלב מסוים את כל כך מותשת מהוויכוח שאת לא מאמינה יותר לכלום. זה גם שלב שבו את נוחה מאוד למניפולציה, ונתניהו יודע את זה היטב. אולי בגלל זה מצליח לא ויתרה. במציאות נזילה שבה הכל "נרטיב" ו"פרשנות" וסיסמאות ריקות ונדמה שאין אמת ואין שקר, יש כאן שיעור חשוב. הוא מזכיר שיש מציאות ויש בה עובדות. זה אולי לא ישפיע על תוצאות הבחירות, אבל זה בכל זאת משהו לזכור.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

טיסות נכנסות אסף נווה

"הכי קשה זה הניתוק. היינו על קרחון חודש, בלי קליטה, בלי כלום"

קינוח שבועות בהשראת קנולי

עם כל הכבוד לעוגת גבינה, לכו על קינוח מופרע לשבועות

משתזפים ביום שמשי בפראג. חשיפה לשמש קשורה לירידה בתחלואת לב וסוכרת

מתברר שחשיפה לשמש תורמת לנו בדרכים שלא היינו מעלים על הדעת

נערים יהודים וערבים משחקים כדורגל ליד חומות העיר העתיקה בירושלים, שנות ה–20

בית"ר ירושלים, שמאלנים: הצד המפתיע של תולדות הכדורגל בארץ

ביתו של אריה ברק בחיפה  
חיפה
בית
עיצוב פנים

"קניתי כאן דירה, ואז עוד אחת ועוד אחת - וחיברתי אותן לבית אחד"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?