האם האובססיה של שרה נתניהו פתולוגית? בימ"ש יחליט

אמיר אורן
אמיר אורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אולמרט ובני הזוג נתניהו בבית המשפט, בינואר
בתיק נתניהו נגד אולמרט מתבצר הנתבע בהגנת "אמת דיברתי": לא דעה – עובדה. אולמרט ובני הזוג נתניהו בבית המשפט, בינוארצילום: AVSHALOM SASSONI / POOL / AFP
אמיר אורן
אמיר אורן

שר הבריאות ניצן הורוביץ השיק לפני כשנה את תקופתו השברירית בהבטחה להקפיץ לראש סדר העדיפויות את התחום המוזנח של בריאות הנפש. אמר וטרם עשה, אך נכון זיהה את המצוקה, כעולה מתיק אקס נגד אקס – תביעת בנימין נתניהו ומשפחתו נגד אהוד אולמרט, על שהנתבע ייחס לתובעים מחלת נפש.

מעשה בראובן שהתקוטט עם שמעון ובהתלהט המחלוקת כינה אותו "משוגע". למען הסר ספק, תרגם גם לשפה שהיתה פעם רשמית ושכפל ל"מג'נון". שמעון לא רק נעלב: הוא תבע את עלבונו בבית-משפט השלום ואמד את הפגיעה במאות אלפי שקלים, הנזק שייגרם לשמו הצח אם הכינוי יישאר תלוי בחללו של עולם. ראובן נדרש להוכיח את טענתו. משוכה גבוהה, כי שמעון הצטייד במסמך מנצח: מכתב השחרור ממחלקה פסיכיאטרית בבית-חולים ידוע. המסמך מבדיל בין חושך לאור, כי נקבע בו ששמעון החלים, ומכאן שהטוען בלשון הווה, ששמעון חולה, חוטא לאמת.

אבל גם אילו נזהר הרופא החתום על המכתב והורה למטופל המשוחרר להתייצב מעת לעת לבדיקה, כדי לוודא שמחלתו הרדומה לא התעוררה, היה בידי שמעון קלף מנצח: חוק זכויות החולה. בלי רשותו, אין לחשוף את מצבו, כך שלמתיימר לדעת מצב זה בעזרת מידע פנימי אסור להציג את הראיה. כמוה כהודאה שהושגה בהאזנת-סתר. אמת לחוד, צדק לחוד וחוק לחוד.

עממית, לא מדעית, התרומה הטובה ביותר לחשד ששמעון משוגע היא התעקשותו להביא את הדיון בכך להכרעה שיפוטית. גבי אשכנזי הסתייג פעם מתבונת סגנו ויורשו ולימים מנהיגו, בני גנץ, במילה "חמור". אילו תבע גנץ את אשכנזי לדין והוכיח שהוא אדם ולא בהמה, במסמך בחתימה משותפת של וטרינר וגנטיקאי, היה זוכה במשפט אך מחזק את התחושה שהנתבע אינו גוזמאי מוחלט.

בתיק נתניהו נגד אולמרט מתבצר הנתבע בהגנת "אמת דיברתי": לא דעה – עובדה. השופט, סגן הנשיא עמית יריב, מלוהק בעל כורחו לתפקיד הפסיכיאטר המחוזי. משפחת נתניהו חותרת להלבישו בגד כפת ולנעול אותו בתאו עד שיסיר ממנה את רבב מחלת הנפש, המתקראת כיום "התמודדות".

בהיכשל מאמצי הגישור בין שני ראשי ממשלה לשעבר, שהסתבכו בפלילים, ביניהם אחד שהקדים והורשע ונכלא, ייאלץ יריב לנוע על הרצף שבין שפיות לאי-שפיות, עם מצבי-ביניים של אי-שפיות זמנית, וביתר העמקה, כמה זמן נדרש לזמניות כזאת – האם גם דקות של התפרצות חולפת ושוככת נחשבות; ובכלל, מתי התנהגות חריגה ותמהונית בהשוואה למקובלות החברתיות, מהסוג שאיפיין נביאים, ממציאים ומדענים גדולים בתולדות האנושות, מצדיקה תיוג של מחלת נפש? ללא אדם קדמון משוגע או שניים, אחד עם גלגל ואחד עם אש, אפשר שתיק נתניהו-אולמרט היה מתברר במערה.

אילו תבע גנץ את אשכנזי לדין והוכיח שהוא אדם ולא בהמה, במסמך בחתימה משותפת של וטרינר וגנטיקאי, היה זוכה במשפט אך מחזק את התחושה שהנתבע אינו גוזמאי מוחלט. גנץ ואשכנזיצילום: אוליבייה פיטוסי

אם לא יירתעו הנעלבים עד עמקי נפשם הבריאה מההתבזות הפומבית שבדיון, יהיו שלושתם, ההורים ויאיר, ראשוני העדים-הנחקרים. אחריהם יבואו הפסיכולוג שאול קמחי, האמון על שרטוט דיוקנות נפש של מנהיגי אויב, שאמנם לא ישבו בכורסתו אלא בשפט-רחוק; המקורב בדימוס ד"ר (לא לרפואת נפש) עוזי ארד, הזוכר היטב חוויות מירושלים ועד קיסריה וברחבי תבל; עוד מקורב שהתרחק, ניר חפץ; ניצולת פרעות בלפור, סילבי גנסיה; רופא הילדים וההורים, אשף הגלולות והזריקות, הרמן צבי ברקוביץ; ולאחר שמונה שעות רצופות, תשע עד חמש (אולי עם הפסקת צהרים קצרה), אולמרט, לפנים עמית-יריב של נתניהו במפלגתם, בכנסת ובממשלות שמיר ושרון, וממרעיפי הסיגרים עליו, כעדות המוטב.

שר החוץ הראשון של טראמפ, רקס טילרסון, ייחס לנשיאו פיגור שכלי, מלווה בגנאי מיני נפוץ. טראמפ לא תבע אותו; טילרסון היה מפסיד, כי לדרגות השונות של לקות שכלית יש מדדים ברורים וטראמפ מתנשא מעל כולם. לכן גם איש לא ישתטה לכנות את שרה נתניהו "אידיוטית". מנת המשכל של אידיוט היא 0 עד 25, בעוד זו של שרה, לדברי בעלה, שבוודאי ראה תיעוד, היא 155, כלומר יותר מששה אידיוטים גם יחד.

לעומת זאת, דבקו בה – או להיפך, גורדו ממנה – איפיונים אחרים, בחלקם ביוזמתה. כשנחקרה בפרשת עמדי, לפני 23 שנה, נחשדה בשותפות לגניבת מאות תמונות ומתנות יקרות אחרות, בשווי כספי של יותר מ-400 אלף שקלים. לפני שנאנחו והמליצו על סגירת התיק בגלל חוסר ראיות מספיקות – להבדיל מהיעדר אשמה – ציטטו פרקליט מחוז ירושלים משה לדור וסגנו מומי למברגר, את הסבריה של שרה להתנהגותה.

כשהיא מעדיפה להצטייר כמיוחדת ולא כגנבת, העידה שרה על עצמה כדורשת חזות מושלמת, חפה מהמדבקות שאנשי הבטחון והמנהלה הצמידו לרכוש המדינה לאחר שיקופו. התנהגות חריגה, הסכימה שרה, אך רק לעומת הזולת, כי אותה שאיפה לסדר ולניקיון גם גרמה לה לדרוש מהמובילים אריזה איכותית, יקרה, של כל חפץ ביתי וצעצוע.

"מה שלא היה יורד במשיכה הייתי מורידה עם הצפורניים", אמרה לחוקריה. "זה עניין אישי של צנעת הפרט… אלה תכונות שלי, שאני אוהבת להוריד מדבקות. אני בטוחה שיעשו מזה חגיגה בעיתונות… יש לי רגישות יותר מאחרים לאסתטיקה וסדר… אני מנקה כל דבר שייגעו לי בו… אני אוהבת לשפשף כל דבר… אני יודעת שבעיני רבים זה דבר חריג… גם נושא האריזה קשור לענייני הסדר והניקיון שלי". סיכמו לדור ולמברגר: לשרה "היתה מידה מסוימת של אובססיה בכל הנוגע לעניין המתנות". מונח זה, אובססיה, הופיע עוד בחקירת בעלה. הוא העדיף מלים רכות יותר: פדנטיות, קפדנות.

כששקלו את מאזן הראיות לנוכח גרסת עד המדינה, אבנר עמדי, חששו לדור ולמברגר שהתקנון המחמיר שציוותה שרה יכרסם באמינות עמדי, כי הגנת נתניהו תטען שלא יתכן שבעלה המרה את פיה: עמדי סיפר שראה את נתניהו עם סיגר, אמנם כבוי, בקומה השנייה, והרי "חל איסור מוחלט שהטילה שרה לעלות לקומה זו עם כלי עישון".

לשרה "היתה מידה מסוימת של אובססיה בכל הנוגע לעניין המתנות". פרקליט המדינה לשעבר משה לדורצילום: אמיל סלמן

אם האובססיה כתיאור כללי היא קומת הקרקע, קומה גבוהה יותר היא הפרעה טורדנית כפייתית, אובססיבית-קומפולסיבית בלעז – OCD. היה ובא-כוחו של נתניהו יטפס לקומה זו, יתנצחו ביניהם מומחים בשאלות הרות גורל, האם ומתי הפרעה ראויה להיחשב למחלת נפש, ולפי איזו מהדורה של המדריך המקובל והמתעדכן עם חידושי הזמן, DSM. לא כל מי שמצבו הוגדר כמחלת נפש ב-1980 או ב-2000 מאופיין כך גם כיום.

ועוד דוגמה טרייה: ראש מטהו של שר הפנים אריה דרעי תיאר השבוע בעדותו בוועדת החקירה לאסון מירון את התנהגות נתניהו כ"היסטריה". קדמו לו, באירועים אחרים, שרים ומשקיפים שונים. אלה תיאורים עממיים, חובבניים, זה יאמר היסטריה ושני יאמר פאניקה, ללא הכשרה והסמכה מקצועיות. מה שנתפס אצל החרד לגורל האומה כדאגה כנה, לנוכח טילים ביולוגיים של סדאם חוסיין או התרופפות תמיכת ש"ס אם יוגבל מספר הוללי בר יוחאי, מתואר במורד המדרג הפוליטי כהיסטריה, גם היא ותיקת ‏DSM. חוצפה, וחבל שעדות בוועדת חקירה חסינה מתביעה.

מהמרים מפוכחים ייטו להניח שהתיק יתאדה כלעומת שהגיח, כשהרוחות יצטננו. כך ודאי היה קורה בראובן נגד שמעון המג'נון. מצער מאד. העם דורש הכרעה ברורה, שפויים או לא, ועוד לפני כן, ב-12 ביוני, בהצגה הטובה ביותר מאז "קן הקוקיה", שמיעת העדויות העסיסיות של ארד, חפץ, גנסיה, אולמרט והשילוש הקדוש. יהיה שגעון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ