ישראל דוהרת בעיניים פקוחות למלחמת ברירה בלבנון, כשלא ידוע מי יהיה שר הביטחון שינהיג אותה; כשמידת מוכנותו של צה"ל אינה ברורה; כשהעורף הבינלאומי דק מתמיד וכשהעורף הפנימי הרוס. אם עד כה הפקירה ממשלת האבדון "רק" את עוטף עזה ואת יישובי הגליל, מלחמה בלבנון לא תחוס על שום יישוב. אזרחים בני מזל יעבירו את ימיהם ואת לילותיהם בממ"דים מחניקים, אחרים יתרוצצו בחדרי מדרגות או יחפשו מקלט מתחת לעצים ולאבנים. ובשעה שמטוסי חיל האוויר יחזירו את לבנון לתקופת האבן, שדות התעופה ייסגרו, בתי החולים בארץ יקרסו, בתי הספר והגנים ישבתו, ועשרות אלפי עובדים ינטשו את מקומות עבודתם.
טוען...
