חמש שאלות מכריעות במאבק בקורונה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אדם מתחסן נגד קורונה בבית חולים הדסה עין כרם
אדם מתחסן נגד קורונה בבית חולים הדסה עין כרםצילום: אוהד צויגנברג
רן בליצר
רן בליצר
רן בליצר
רן בליצר

מדינת ישראל עשתה החודש היסטוריה כאשר הפעילה במהירות שיא מבצע עתיר מורכבויות, וחיסנה מיליון איש בתוך שבועיים. יוצאת דופן גם העובדה שפחות מפרומיל מהחיסונים בישראל הושמדו, למרות הכללים הנוקשים לשמירת שרשרת קור. יש אבות רבים וראויים להצלחה זו, אבל אסור להתבשם בה ולשכוח שאנו נמצאים בשיאו של מרוץ שתוצאותיו טרם נקבעו - מרוץ מקומי בין התפשטות הנגיף והשפעת החיסון.

מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של גל תחלואה שלישי, אשר מאיים להיות אגרסיבי יותר מקודמיו - גם בשל עונת השנה, המביאה אנשים לבלות יותר זמן בחללים סגורים ובצפיפות, וגם בשל התפשטות הזן ('וריאנט') הבריטי ודומיו בישראל. זנים אלה אמנם אינם אלימים יותר, אך הם מדבקים יותר, בעוצמה של 150% ויותר ביחס לנגיף שהכרנו עד כה, ובכך יכולים לשנות משמעותית את דינמיקת ההתפשטות. נקודת המוצא שלנו פגיעה - ישראל טיפסה בשבועות האחרונים והפכה לאחת המדינות המובילות לרעה בשיעורי התחלואה לנפש.

גל החורף עד כה הביא לעלייה דרמטית בתחלואה ובתמותה כמעט בכל מדינות אירופה - לרבות צ'כיה, בלגיה, שוודיה, שוויץ ויוון. כל המדינות הללו דומות בגודלן לישראל, וספגו בראשית החורף 80-200 מקרי תמותה מקורונה ליום, במשך שבועות, וזאת ככל הנראה עוד בטרם התפשט בהן הזן הבריטי. ישראל, הסופגת כבר כעת כ-20 נפטרים ליום עקב הקורונה, רואה בחשש את המגמה הכמעט אחידה הזו ומנסה למנוע אותה בשתי זרועות התערבות - הגבלת התפשטות הנגיף בעזרת מגבלות התנועה והמסחר, ומבצע החיסון הדרמטי.

הגנה ישירה והגנה בלתי-ישירה

מבצע החיסון יכול לשנות את השלכות גל התחלואה בשני אופנים עיקריים: השפעה על התחלואה הקשה במתחסנים ("הגנה ישירה"), והשפעה על התפשטות התחלואה באוכלוסיה ("הגנה בלתי ישירה"). נעמיק בשניהם וננסה להעריך את השפעתם:

מחקרי הענק של פייזר ושל מודרנה הדגימו את ההגנה הישירה באופן ברור. במחקר של מודרנה אשר פורסם השבוע בעיתון הרפואה המוביל בעולם, נרשמו 30 מקרי תחלואה קשה בקבוצת הפלצבו, ואפס (!) בקבוצת החיסון. קשה לזכור תוצאות כה מרשימות במחקרים בתחום החיסונים.

ועדיין, ברמת האוכלוסיה, האפקט הישיר מוגבל בהשפעתו. לפי נתוני כללית, כ-80% מהתחלואה הקשה קורית בבני +60. נעשה חישוב פשוט: חיסון 70% מהמבוגרים באמצע השבוע הקרוב, אשר 85-90% מהם יפתחו חסינות בתוך כמה שבועות, יביא לכך שנראה הפחתה במספר החולים הקשים לכל אלף נדבקים לכמחצית (50%) בהשוואה למצב הקיים. זה שיפור דרמטי ללא ספק, אולם כשלעצמו הוא לא משנה את כללי המשחק, שכן הכפלת מספר הנדבקים ליום המתרחשת מדי שבועיים, 'מעלימה' אפקט זה לחלוטין. גם התרופפות במשמעת ובהגנה על דרי בתי האבות, כפי שמסתמנת בשבועות האחרונים, עלולה לאיין את האפקט המגן החלקי באוכלוסיה בסיכון.

גנה בלתי-ישירה מול חסינות עדרצילום: רן בליצר

לכן תקווה רבה נעוצה בפוטנציאל הגלום בהגנה הבלתי-ישירה, לפיו אוכלוסיית המתחסנים הגדלה והולכת מהווה 'חייץ' להתפשטות הנגיף. כך, אם חולה ממוצע אמור היה להדביק ארבעה נדבקים ('מדד ה-R'), אך הוא פוגש אוכלוסיה בה רבע מהאנשים חסינים, הוא ידביק שלושה בלבד. האדם הרביעי, זה שבזכות החיסון לא נדבק, 'הציל' בכך את ארבעת האנשים שאמור היה להדביק, למרות ששלושה מהם כלל לא חוסנו. זהו האפקט הבלתי ישיר המגן על הלא-מחוסנים, וכך הדגימו בעבר שחיסון ילדים כנגד מחלה פנוימוקוקלית מציל את חייהם של קשישים רבים שלא חוסנו.

האם החיסון לקורונה אכן מגן גם בפני הדבקה ויוצר הגנה לא-ישירה? הדבר לא מובן מאליו. מבחינה ביולוגית, מתן חיסון לשריר המביא להגנה תאית ולנוגדנים מהסוג המתפשט בזרם הדם, לא מבטיח תמיד הופעת נוגדנים בריריות האף והפה הנדרשות להגן עלינו מפני מחלה מקומית והדבקת אחרים. עד כה, טרם בוצע מחקר מסודר בעולם המאפשר להעריך את המידבקות לאחר חיסון, ומכון המחקר של שירותי בריאות כללית מוביל כיום מחקר נרחב בניסיון לענות על שאלה זו.

עצמת ההגנה הבלתי ישירה תלויה לא רק באחוז המתחסנים, אלא גם בזהותם. כך, חיסון מבוגרים מבודדים חברתית ישפיע פחות מאשר חיסון צעירים במרכזה של רשת חברתית, והדגמנו זאת במחקרי עבר על מחלת השפעת. מסיבות שלא נוכל לפרט כאן, האפקט הבלתי ישיר גם יכול להפגע באם מתקיימת שונות גדולה בשיעורי ההתחסנות בין קהילות שונות. לכן יש כעת לחסן קודם כל את האוכלוסיה הפגיעה, שכן האפקט הבלתי ישיר מסופק - הוא נצבר הדרגתית, מורכב לחיזוי, ותלוי במאפייני ההתנהגות המשתנים של האוכלוסיה ושל הקהילות השונות.

מתי נוכל לחזור לשיגרת 'טרום קורונה'? - כאשר נגיע לחסינות של 70-90% מהאוכלוסיה כולה (מיעוטה מהדבקה טבעית ורובה מחיסון יעיל ובטוח), תאפשר ההגנה הבלתי ישירה הורדה מובנית של R אל מתחת ל-1, ללא תלות בהמשך ההקפדה על מסכות וריחוק חברתי. בנקודה זו, הקרויה 'חסינות עדר', ניתן לקוות שנחזור לחיי השגרה כמעט כפי שהיו לפני הקורונה.

הגנה ישירה מול הגנה בלתי-ישירהצילום: רן בליצר

חמש השאלות הפתוחות שיקבעו את השלכות הקורונה ב-2021

ידו של מי תהיה על העליונה במרדף בין מבצע החיסון לנגיף המתפשט בישראל? מודלים מתמטיים מפיקים תוצאות סותרות על תוצאותיו הצפויות של המרוץ, הכל בהתאם להנחות היסוד. בסופו של דבר, חמש שאלות פתוחות יקבעו את השלכות גל תחלואת החורף על מדינת ישראל:

1 | יעילות החיסון בחיים האמיתיים באוכלוסיה המבוגרת

במחקר האחרון שפורסם בחיסון של מודרנה, בעוד יעילות החיסון היתה 94% בקרב צעירים, בקרב בני 65+ היא היתה 86% - תוצאה מרשימה בכל קנה מידה, אך כזאת שמלמדת על הצורך בהנחות שמרניות עוד יותר על יעילות החיסון בחיים האמיתיים, כאשר החיסון ממוקד באוכלוסיה חולה עוד יותר. מדד יעילות זה מכונה Effectiveness, והוא לרוב שונה משמעותית ממדד היעילות Efficacy הנצפה באוכלוסית מחקר בתנאים לוגיסטיים מיטביים ושרשרת קור מושלמת. זו גם סיבה מצוינת לא לנסות את המודל הבריטי של הסתפקות בחיסון אחד, בוודאי לא באוכלוסיה המבוגרת והפגיעה.

2 | יעילות החיסון למניעת הדבקה והורדת R

זו שאלה פתוחה כפי שהוסבר לעיל, אף כי רמזים מהמחקר של מודרנה מכוונים ליעילות של עד 66% במניעת הדבקה, וזו הנחת עבודה סבירה לטעמי המבשרת טובות.

3 | יעילות מאמצי ההכלה הנוכחיים שהטילה הממשלה

המתווה סובל מסתירות פנימיות עקב תהליך קבלת ההחלטות (סגירה מלאה של המסחר ברחובות לרבות Take away, מול היתר להתקהלות של 10 אנשים בחלל סגור; פתיחה מלאה של החינוך העל-יסודי בערים צהובות והכיתות הנמוכות בערים אדומות, למרות ההדבקה הצפויה). את השפעות הסגר/ריסון החלקי נתחיל למדוד בעוד כמה ימים, ויש חשש אמיתי שהן תהיינה מוגבלות, למרות המחיר הכבד למשק בהפעלתו.

4 | קצב התפשטות הזן הבריטי בישראל

הווריאנט החדש טורף את הקלפים, וכאשר יהפוך לזן הדומיננטי בישראל הוא עלול להגדיל משמעותית את R, ללא תלות במאמצי הבלימה הממשלתיים. משימתנו היא להגן על אוכלוסיות הסיכון בטרם יקרה הדבר, ולשכלל את מנגנוני הבלימה הלאומיים (מעבר לסגרים ועצירה רבתי של החיים במשק) בטרם נעמוד בפני אתגר זה במלוא עוצמתו.

5 | קצב הגעת החיסונים לישראל

מדינת ישראל זכתה במנה ראשונה ונדיבה של חיסונים, המאפשרת לה, בשימוש מושכל וזהיר, לכסות את כל אוכלוסיות הסיכון. אין לדעת בוודאות בשלב זה מתי נקבל מנות נוספות, והיכן נעמוד באותו שלב מבחינת התפשטות התחלואה. על כן, יש להקפיד שבעתיים כעת על ייעוד החיסון לאוכלוסיית היעד שלו - המבוגרים, וקבוצה קטנה של חולים צעירים יותר עם ריבוי מחלות כרוניות המציבה אותם בסיכון גבוה במיוחד - ולהתעלם מרעשי הרקע הארגוניים לשמר תחנות חיסון פעילות בכל מחיר ומספירת מספר החיסונים היומי. בבחירה בין קצב חיסון מסחרר לבין דיוק אוכלוסיות היעד, יש לבחור כעת בדיוק, שכן אם בשל חיסון אוכלוסיות צעירות 'ניתקע' לשבועות ללא יכולת לחסן עשרות אחוזים מאוכלוסיות הסיכון, נפגע אנושות בפוטנציאל מבצע החיסון לעצור את הנזקים הכבדים שצפוי לגרום המשך התפשטות הנגיף.

אדם עוטה מסכה באשקלוןצילום: אילן אסייג

תקווה מהולה בחשש

זו תקופה הפכפכה ומתעתעת, בה תקווה וחשש מתערבבים תדיר. לפנינו הזדמנות ייחודית לחמוק מעיקר השלכותיו הקשות של גל החורף הנצפה באירופה וארצות הברית, למרות התפשטות מתגברת של זנים חדשים ומדבקים יותר גם בישראל.

הישגי מערכת הבריאות במבצע החיסון עד כה מעוררי השתאות, אולם אסור לנו לחשוב שהמאבק הסתיים - תקופה מורכבת לפנינו עם עומסים כבדים על מערכת הבריאות, והתמודדות ממושכת עם השלכותיה הקשות של הפגיעה המתמשכת במשק.

חיסון המבוגרים כשלעצמו אינו שכפ"ץ של הגנה מוחלטת הפוטר אותנו מהצורך לעצור את התפשטות הנגיף, ואת עצמת הסיכון לא נוכל להעריך נאמנה עד אשר יענו השאלות הפתוחות לעיל. לכן, גם תוך מבצע החיסון אנחנו חייבים להקפיד על אחריות אישית - להקפיד על מסכה, מרחק, הקטנת מגעים ובידוד עצמי בכל סימן למחלה, שכן המחלה ממשיכה להתפשט בקצב מהיר ולסכן צעירים ומבוגרים שלא התחסנו או לא פיתחו חסינות.

עיני כל העולם נשואות כעת לישראל בציפיה לראות כיצד נתמודד עם האתגרים שלפנינו, ויש לקוות שבפרק אחרון זה של המשבר נחזור להיות מודל לחיקוי כפי שהיה בגל הראשון, ולא תמרור אזהרה לעולם כפי שהיינו בגל השני, עת הכרזנו על ניצחון לפני שריקת הסיום.

פרופסור בליצר הוא ראש מערך החדשנות בכללית, וראש קבינט המומחים של 'מגן ישראל'

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ