כדין, לא כדת

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

עמרי, נכדם הפעוט של מירנדה ויורם קניוק, הוא "חסר דת". מאחר שסבתו נוצריה, גם בתה נעמי אינה נכללת במועדון הנבחר של המשתייכים לדת היהודית. מרשם האוכלוסין הזדרז לראות בעמרי "נוצרי". בעקבות דרישה משפחתית, שונה מעמדו לחסר דת. בשבוע שעבר קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעת סבו של עמרי להירשם גם הוא במעמד זה. בסעיף הלאום במרשם האוכלוסין, ובתעודת הזהות, נותר הסופר קניוק יהודי.

החלטת השופט גדעון גינת היא בשורה מרנינה לנאבקים למען הפרדת הדת מהמדינה ולחותרים להבחנה בין מושגים המשמשים בערבוביה - יהדות, ישראליות, עבריות; לאום, עם, דת. ההחלטה מכירה בזכותו של אזרח לקבוע שאינו משתייך לכל דת. יש לה גם משמעות עקרונית יותר, המשאירה למי שתורתם אומנותם את המחלוקת הנושנה על "מיהו יהודי" ומקדמת את הדיון על "מהו יהודי" - לא מי שהרבנים קובעים שהוא כזה, אלא מי שזאת לאומיותו.

יורם קניוק נולד בתל אביב לפני שהוקמה מדינת היהודים, שבמערכה על הישרדותה בתש"ח לחם ונפצע. הוא מחשובי הסופרים בישראל ומאחרוני הדור שיצירתו ליוותה את המדינה בבחרותה ובבגרותה, בשמחותיה ובייסוריה. הוא אינו זקוק להכשר רבני להיותו ישראלי - ובלאומיותו, יהודי - למהדרין. דתיים יתקוממו אם חילוני ינסה לכפות עליהם את פרשנותו לזיהויים. כך גם אל לחילוניים לסבול ממרות הדתיים וממוראם.

אסור שניסיונותיה המתמידים של ש"ס לשלוט במשרד הפנים יטשטשו את העובדה הפשוטה: ישראל היא מדינת הישראלים, חסרי-דת לא פחות מדתיים. "חוק השבות" מאפשר לה להעניק אזרחות ישראלית לכל יהודי המגיע אליה - אף שספק אם עמרי, נכדו של יורם קניוק, היה עומד בתנאי זה אילו נולד בחו"ל. על ישראל להשתחרר מלפיתתם של כהני הדת ופקידיה. תקדים קניוק הוא צעד חשוב בדרך ליעד זה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ