נובל - רגע של התעלות

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

הזכייה של פרופ' דן שכטמן בפרס נובל בכימיה - הישראלי השישי בתוך עשור המקבל פרס נובל בגין מחקרים מדעיים - היא רגע של התעלות לאומית. שני חוקרים בתחום הכלכלה זכו בפרס וארבעה בתחום הכימיה - שני תחומי מחקר אקדמיים, שישראל מצטיירת בהם כמעצמה עולמית.

עם זאת החגיגה מהולה בדאגה, שמא פרסים אלה הם פירות של תהילת העבר, מהשנים שבהן היתה מערכת החינוך הישראלית מצטיינת והוציאה מתוכה תלמידי חכמים ומדענים דגולים. בשני העשורים האחרונים חלה התדרדרות במערכת החינוך; ישראל ממוקמת היום במקום ה-40 בעולם בהישגיה במבחנים הבינלאומיים, ומדענים מבריקים נוטשים את האקדמיה לטובת מכוני מחקר בחו"ל, תופעת "בריחת המוחות". יש מקום להנחה, כי הנסיגה בהישגים היתה אחד הגורמים למחאה בקיץ. החינוך הוא אמנם בחינם עדיין, אך הוא ירוד באיכותו, והציבור אינו מוכן עוד לקבל שירות ממשלתי ירוד כל כך.

אלא שהמיקום הנמוך של ישראל בהשוואות הבינלאומיות כבר עורר את ממשלות ישראל לפעול. ארבע השנים האחרונות עומדות בסימן תנופת עשייה אדירה בתחום החינוך - רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים, רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים, ומהשנה האחרונה גם רפורמה בהשכלה הגבוהה. להשכלה הגבוהה ניתנה תוספת של 7.5 מיליארד שקלים, בפרישה של חמש שנים. עד שנת 2016 יגדל התקציב השנתי של האוניברסיטאות ב-2 מיליארד שקלים, תהיה תוספת של 2,000 אנשי סגל, יש שינוי במודל התקצוב של האוניברסיטאות, כך שהן מקבלות תמריץ לעודד מחקר מצטיין, ויוקמו 40 מרכזי מצוינות, שנועדו להשיב לארץ מדענים מבריקים שעברו לחו"ל.

הרפורמה בהשכלה הגבוהה אמורה לשוב ולעודד את המחקר האקדמי בישראל, אחרי שנים של שחיקה ושל בריחת מוחות. מוקדם לקבוע, אם די יהיה במכלול הרפורמות כדי להחזיר עטרה ליושנה, אבל יש כיום סיבה לתקווה, שהזכיות בפרס נובל לא יהיו נחלת הישגי העבר בלבד.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ