טיפול - לא למיוחסים בלבד

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאמר המערכת

אין ספק שמנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופסור זאב רוטשטיין, לא חש עד כמה צורמת היתה האיגרת שכתב לעובדי המרכז בסוף השבוע שעבר. אותה איגרת שבה התפאר בכך, שהצמיד צוות בכיר ליו"ר חברת "טבע" לשעבר אלי הורביץ בימיו האחרונים, ו"נערך לטיפול מיוחד" בו, כנהוג "תמיד במקרים דומים".

בלי להיכנס לפרטי הוויכוח המצער שניטש בין בתו של הורביץ ז"ל לבין הנהלת בית החולים, ובלי לדעת אם הורביץ אכן זכה, כדברי רוטשטיין, לטיפול מסור מאוד או שמא, כדברי הבת, הוזנח - העובדה שמנהל בית חולים רואה בהעדפת חולים מפורסמים ובעלי השפעה עניין רגיל, מקוממת ומדאיגה. העדפה זו, שבכירים רבים במערכת הרפואה מודים בה למעשה בפה מלא, היא נדבך נוסף במבנה המעוות של הרפואה הפרטית, הצומחת במהירות בתוך המערכת הציבורית ועל חשבונה.

צדק רוטשטיין באומרו שהורביץ היה "אדם מיוחד וערכי". תעיד על כך בקשתו, שגם אותה טרח רוטשטיין לצטט, כי יטפלו בו כבכל אדם אחר, משום שהוא "איש רגיל". בקשה זו מבטאת היטב את התפישה, ולפיה הרפואה הציבורית אמורה להתייחס לכל חולה על פי צרכיו ועל פי מצבו, ולא על פי כיסאו או כיסו.

לנוכח מצוקת האשפוז, המחסור ברופאים, באחיות ובמיטות - כל הקדשת זמן ותשומת לב מיוחדים לחולה מועדף יוצרת קיפוח מיידי, המבטא זלזול חמור בערכם של בני אדם. את מקומו של השיקול הרפואי המקצועי תופסים שיקולים זרים כיחסים עם הון ושלטון וניסיון לשאת חן בעיני משפחות המיוחסים, ואילו החולה ה"רגיל" נדחק לקצה סדר העדיפויות - מה שעלול לעלות לו בבריאותו ובחייו.

תופעת הפרוטקציה איננה חדשה וקשה למגרה, והרפואה הפרטית לעשירים היא כבר עובדה. על אנשי המערכת החרדים לדמותה העתידית לעשות כל מה שביכולתם, כדי ששתי התופעות הפסולות האלה לא יחסלו את מה שנותר עדיין ממערכת הרפואה הציבורית הישראלית הטובה.

Read this article in English: Israel must adjust its policy to Egypt's changing reality

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ